| 0621.1067 תולדות הנצרות מישו ללותר:דת וחברה בימי הביניים | |
|---|---|
| פרופ' צבי רזי | שיעור |
| השיעור ידון בתולדות הדת הנוצרית והכנסיה בתקופה של אלף וחמש מאות שנים: מלידתה של הנצרות בארץ-ישראל, דרך מעמדה בקיסרות הרומית וגיבושם של התיאולוגיה והמוסדות הקתוליים, ועד לפיצול בין קתולים ופרוטסטנטים במאה ה-16. הדיון יתמקד בזיקה שבין התפתחות הדת הנוצרית והכנסיה לבין תהליכים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1078 מזרח אירופה בתקופת מלחמת העולם השניה | |
| ד"ר רפאל ווגו | שיעור |
| הקורס מציג באופן השוואתי את גורלן של מדינות מזרח אירופה ועמי האזור במהלך מלחמת העולם השניה תוך דגש על סוגי המשטרים, מאפייני היחסים עם גרמניה הנאצית ואופי הכיבוש הנאצי באזורי הכיבוש. במהלך הקורס ידונו היבטים חברתיים, פוליטיים וכלכליים על רקע טיהורים אתניים ושואת העם היהודי. אופי ההתנגדות למשטר הנאצי ובעלי בריתם, ממשלות הגולה והשפעתן על הזירה המקומית יוצגו בקשר למהלכים הצבאיים והדיפלומטיים. לקראת סיום הקורס ידונו שלבי השחרור כרקע לתפישת השלטון על ידי הקומוניסטים לאחר המלחמה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1079 ארצות הברית בעידן המודרני 1945-1865 | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
| הקורס דן בארועים מרכזיים ותהליכי יסוד שעברו על החברה האמריקאית מהשליש האחרון של המאה ה-19 ועד להפיכתה של ארה"ב למעצמת-על בתום מלחמת העולם השניה. זוהי התקופה שבה הפכה ארה"ב למדינה מודרנית ברוב המובנים של המושג. היא צמחה מבחינה כלכלית והפכה מתועשת ובעלת אוכלוסיה המתגוררת בערים, היא יצרה מערכות חברתיות להתמודדות עם משברים, החלה להתערב מבחינה פוליטית וצבאית בעולם כולו, ואף הגיעה להגמוניה מן ההבט המדעי והאינטלקטואלי כתוצאה מהגירת מדענים, אמנים ואנשי רוח בשנות השלושים. בקורס נעסוק בנושאים כגון השיקום שלאחר מלחמת האזרחים, תיעוש, הגירה ועיור, תנועות מחאה ורפורמה, התקופה הפרוגרסיבית, שנות העשרים, המשבר הגדול, הניו דיל, והתערבות ארצות הברית במלחמת העולם השניה. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה.
ספר בסיס מלווה לאורך הקורס: ארנון גוטפלד, ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 1987) | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/05/2004 בשעה 18:00 | |
| 0621.1082 קדושים וקדושות, ניסים ונפלאות - מבט נוסף על סיפורי הקדושים | |
| ד"ר אביעד קליינברג | שיעור |
| גיבורי התרבות של ימה"ב במערב היו הקדושים. הם היו מדריכים רוחניים, מליצי יושר אצל האל הרחוק והמאיים וכוכבי תקשורת. המאמינים מן השורה לא הבינו את התפילות הלטיניות ואת התיאולוגיה הקתולית המסובכת הבינו עוד פחות. את סיפורי הקדושים הבינו היטב. היו בסיפורים הללו מתח ואימה, יאוש וגאולה. המאמינים צרכו אותם וסייעו לייצר אותם. אפשר היה להעריץ את הקדושים וללעוג להם, לחנוק אותם באהבה ולייחס להם את הצרכים ואת התשוקות של מעריציהם. הם היו בה בעת קרובים ורחוקים: הקדושה הייתה פתוחה לכל, ולהלכה לפחות לא היה בה יתרון לעשירים ולחזקים על העניים והחלשים. פולחן הקדושים היה הפעילות הדתית החשובה ביותר בימה"ב. איזה מין ספורים ספרו? אילו צרכים שמשו הספורים האלה? כיצד יצרו ופרקו קהילות דתיות, העלו גבורים דתיים והורידו אותם? השיעור יעסוק בשאלות הללו, בכוחות התרבותיים העצומים של הסיפור, בהבדלים בין סיפורי נשים לסיפורי גברים ובעל-טבעי כשפה חברתית וכמציאות תרבותית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/05/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1083 פרשי האפוקליפסה - אירופה בשלהי ימי הביניים | |
| פרופ' צבי רזי | שיעור |
| במאה החמש עשרה סבלה אירופה ממשברי תמותה דחופים שנגרמו ע"י מגפות, רעב ומלחמות, אשר לדעת בני הזמן הובאו משמיים ע"י ארבעת פרשי האפוקליפסה. בשיעור נבדוק את תודעת הקץ של בני התקופה ואת השינויים הכלכליים, החברתיים, והפוליטיים שהצמיחו אותה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1084 כל הדרכים מובילות מרומא - האימפריאליזם הרומי והשלכותיו | |
| ד"ר רחל פייג וישניא | שיעור |
| השיעור יעקב אחרי הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר למעצמה שהשתלטה על כל איטליה ובהדרגה על כל אגן הים התיכון. הסוגיות בהן יתמקד השיעור ידונו במונח "אימפריאליזם" , בסיבות לאימפריאליזם הרומי, בהשפעותיו המיידיות וארוכות הטווח על המדינה, החברה והכלכלה ברומא,
ובהשלכותיו על עיצובה של אירופה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/07/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0621.1085 בין דיקטטורה לדמוקרטיה: ספרד במאה ה-20 | |
| פרופ' רענן ריין | שיעור |
| השיעור בוחן סוגיות פוליטיות וחברתיות בספרד של המאה העשרים מאז התבוסה שנחלה ספרד מידי ארה"ב ב-1898 ואבדן שרידי האימפריה ב"עולם החדש" ועד לביסוסה של הדמוקרטיה בעידן הפוסט-פרנקיסטי (1982-1975). השיעור יעסוק בתהליכי הדמוקרטיזציה הפוליטית והרדיקליזציה החברתית, שהביאו לעלייתה של הדיקטטורה של פרימו דה ריברה (1930-1923), לקריסתה של המלוכה הבורבונית (1931) ולהופעתה של הרפובליקה השנייה (1936-1931). בין השאר נבחן את המעורבות הספרדית במרוקו, שנועדה להבטיח את מעמדה ויוקרתה של ספרד בזירה הבינלאומית, את מקומה ומעמדה של הכנסיה ואת השינוי במעמדן של הנשים.
מקום מרכזי יינתן בקורס למלחמת האזרחים הספרדית (1939-1936), למעורבות הזרים במלחמה ולמשמעותה, להופעתן של קומונות אנרכיסטיות במחנה הרפובליקני ולבנייתה של הדיקטטורה של פרנקו תוך כדי המלחמה. אחר כך נעסוק בשלבים השונים של המשטר הפרנקיסטי ובמאפייניו בתקופת מלחמת העולם השנייה (1945-1939), בזמן הבידוד הבינלאומי (1950-1945) ובשנות הברית עם ארה"ב והפיתוח הכלכלי המהיר. שתי הפגישות האחרונות יוקדשו לתהליכי הדמוקרטיזציה שעברה ספרד בין מותו של פרנקו בשנת 1975 ועד לעלייתו לשלטון של פליפה גונסאלס בשנת 1982. מומלץ לקריאה מוקדמת: | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2004 בשעה 18:00 | |
| 0621.1086 המאה האמריקאית | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
| הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית.
ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000) | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0621.1100 שורשי העולם המודרני - אירופה במאה ה-19 | |
| פרופ' שולמית וולקוב | שיעור |
| בשורת הרצאות זו יסקרו אותם היבטים של תולדות אירופה מאז המהפכה הצרפתית ועד מלחמת העולם הראשונה, אשר קבעו במידה רבה את דמותו של העולם "המפותח" עד ימינו. ידונו בה השינויים המדיניים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים אשר הביאו עמם המהפכה התעשייתית מחד גיסא והמהפכה הצרפתית מאידך גיסא, המבנים האידיאולוגיים שנתגבשו בעקבות התהליכים והאירועים האלה, שנוי מאזן הכוחות האירופי והעקרונות עליהם הוא נסמך, צמיחת הלאומיות, חיזוקו של הפרלמנטריזם וראשית הצמיחה של הדמוקרטיה המודרנית ושל מדינת-הרווחה. האירועים המרכזיים של המאה – בעולם המעשה ובעולם הרוח כאחד – יטופלו בהקשרים אלה, ויעשה נסיון להסביר בעזרתם את מהותה של המודרניות ואת הסיבות למתחים הטמונים בה ולמשברים הפוקדים אותה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/07/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0621.1110 חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה | |
| ד"ר סילבי הוניגמן , ד"ר אבשלום לניאדו , פרופ' עירד מלכין , פרופ' זאב רובין | תרגיל |
| כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).
ד"ר סילבי הוניגמן סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה. ד"ר אבשלום לניאדו/פרופ' זאב רובין הומרוס כבעיה מחקרית; היצירה ההומרית כמקור היסטורי; היוונים והים; הטיראניס; האלטרנטיבה הספרטנית לטיראניס; אתונה – "בית-אולפן ליוון"; מלחמות פרס-יוון: התהוות התודעה ההלנית. פרופ' עירד מלכין עולמו המיתולוגי וההיסטורי של הומרוס, תופעת עיר-המדינה היוונית, תולדות ספרטה ואתונה. הקורס יתמקד בבעיות חברה, משטר, היסטוריוגרפיה, דת ופולחן. | |
| הערות: סטודנט בחוג להיסטוריה כללית אשר אינו בוחר ללמוד תרגיל זה במסגרת לימודיו, חייב ללמוד שיעור על יוון הע | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2004 בשעה 16:00 | |
| 0621.1111 חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| ד"ר רחל פייג וישניא , ד"ר אבשלום לניאדו , פרופ' יונתן פרייס | תרגיל |
| כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.
ד"ר רחל פייג וישניא/ד"ר אבשלום לניאדו המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה. פרופ' יונתן פרייס סקירה היסטורית המבוססת על המקורות העתיקים של רומא מן פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 133 לפנה"ס ועד סופו של הקיסר נירון. בנוסף להתפתחויות פוליטיות-צבאיות, הנושאים שיילמדו כוללים: טבעה של מלחמת פנים; התרומה של אימפריה, כסף והמנגנון הפוליטי של הרפובליקה למלחמת פנים; היחס בין שיטות מוסריות וכח פוליטי; הדינמיקה של החברה הרומית הבנויה על ריבוד נוקשה ועבדות; טבעה האמיתי של הקיסרות. המקורות כוללים: ליוויוס, פוליביוס, קיקרו, פלוטרכוס, סויאטוניוס, טקיטוס, אפיאנוס. | |
| הערות: סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1196 סרטים כמחוזות זכרון - קולנוע וקולוניאליזם | |
| פרופ' שלמה זנד | שיעור |
| הקולנוע נולד באחת מנקודות השיא בהתפשטות הקולוניאלית של סוף המאה התשע עשרה. שנים ספורות לאחר לידתו הוא החל להסריט את השטחים הכבושים ואת תולדותיו של האדם הלבן בהם. לאורך המאה הקודמת הופקו במערב אלפים רבים של סרטי תעודה וסרטי עלילה ששחזרו פרקים שונים של ההיסטוריה של הקולוניאליזם. סיפורי מגעיו של הכובש והשולט עם המקומיים, האקזוטיים או המסוכנים, אכלסו את דמיונם של במאים רבים וכך היוו רקע לפרשיות אהבה, להרפתקאות ולסאגות מרגשות. תהליך הדה-קולוניזציה במחצית השנייה של המאה העשרים החל לשנות את המתכונים הנרטיביים, אם כי רכיבים רבים במבט הקולנועי-קולוניאלי נותרו על כנם.
השיעור ינסה לסקור חלק מהייצוגים הקולנועיים של תולדות הקולוניזציה והמאבק הלאומי נגדה. באמצעות החומרים האודיו-ויזואליים, תיעודיים ועלילתיים, ננסה ללמוד על אופי יחסו של המערב כלפי הנכבשים, על מהות התנשאותו, על דרכי ייצוגו העצמי מול ה"אחר" הנחות, ועל פחדיו הכמוסים והגלויים נוכח מרידתו של הנכבש ועוד. מסרטי טרזן הראשוניים, דרך לורנס איש ערב, ועד הקרב על אלז'יר, גנדי והודו סין, ייבחנו המניפולציות האידיאולוגיות והרגשיות שהקולנוע יצר והשוני בינן לבין השינויים בשיח ההיסטוריוגרפי על התפתחות הקולוניאליזם והדה קולוניזציה. ההרצאות ילוו בהקרנת קטעי סרטים ולקראת המבחן המסכם, מלבד קריאה בחומר ביבליוגרפי, תידרש צפייה נוספת בעבודות קולנועיות. קריאה מוקדמת: שלמה זנד, הקולנוע כהיסטוריה. לדמיין ולביים את המאה העשרים, עם עובד – ספרית אפקים והוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002, עמ' 13-29. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0621.1197 מיתוס ודת ביוון העתיקה | |
| פרופ' עירד מלכין | שיעור |
| "העולם מלא אלים"? רבים מאיתנו "דת" היא עניין של אל אחד, טקסטים מקודשים, "אמת" מיסיונרית וכתות כוהנים – אך שום דבר מאלה אינו נכון לגבי יוון הקדומה. כמו המיתולוגיה, כך גם הדת היוונית הייתה רבת פנים, רבת פולחנים, ורבת מיתוסים. המיתוס, שנגע הן בגיבורים והן באלים ובאלות, היה משוקע בעולם המנטלי, החברתי והפוליטי, וזכה למגוון של ביטויים בשירה, בדרמה, בציור ובפולחן. לעיתים אף שימש להצדקות פוליטיות לכיבוש והתנחלות, לביסוס הסדר החברתי ולקביעת הזהות הקיבוצית. הדת והקורבן שימשו מסגרת מגדירה לשיוך החברתי ומבחינה זו כללה גברים ונשים כאחד. מטרת השיעור היא לתת מבוא כללי לתולדות הדת והמיתוס ביוון הקדומה וכן לסקור היבטים אלה של תפקידם ההיסטורי והחברתי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2004 בשעה 16:00 | |
| 0621.1203 מבוא לנאציזם | |
| ד"ר בעז נוימן | שיעור |
| מטרת השיעור היא לדון באופן ביקורתי בהיסטוריה, בהיסטוריוגרפיה ובגישות השונות בחקר הנאציזם. השיעור מבוסס על הרצאות ועל קריאה שוטפת של מקורות. בשיעור יידונו בעיקר נושאים היסטוריוגרפיים וגישות מחקריות בחקר הנאציזם, כגון: "הדרך המיוחדת" הגרמנית, טוטליטריזם, פשיזם, היטלריזם, הוויכוח בין ההיסטוריונים האינטנציונליסטים לפונקציונליסטים, היסטוריה של חיי יום-יום ושל מנטליות וביו-פוליטיקה. המקורות יתמקדו בנושאים היסטוריים קונקרטיים שיילוו את מהלך ההרצאות, ובהם: אנטישמיות, דמותו של היטלר, הופעת המפלגה הנאצית בשנות העשרים, תפיסת השלטון, תהליכי כינונו של הרייך השלישי, נשים, אויתנזיה, מלחמת העולם השניה, שואה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1301 חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| פרופ' גדי אלגזי, פרופ' רון ברקאי, ד"ר אביעד קליינברג, פרופ' צבי רזי | תרגיל |
| כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).
פרופ' רון ברקאי התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים. ד"ר אביעד קליינברג התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה. פרופ' גדי אלגזי התרגיל יתמקד בתמורות החברתיות והתרבותיות שהתחוללו באירופה המערבית לאחר שנת האלף. התרגיל יתמקד בשני תהליכים הכרוכים זה בזה: מצד אחד, היווצרותם של קודים תרבותיים מערב-אירופיים משותפים, שהופצו על-ידי קבוצות ומוסדות חדשים כגון האצולה, הכנסיה והערים. מצד שני, ננסה לברר כיצד החלו המעמדות השונים להיבדל זה מזה בתרבותם ובאורחות חייהם. בהקשר זה נעסוק למשל בעיצובה של התרבות החצרונית ובהתגבשותה של האיכרות, בהופעתן של האוניברסיטאות וברעיון מלחמת הקודש. פרופ' צבי רזי התרגיל יעסוק בימי הביניים המוקדמים, בתקופה שבין המאה החמישית לעשירית. בתקופה זו הונחו היסודות של הציוויליזציה של ימי הביניים: פתיחות טכנולוגית, כנסיה דינמית ודומיננטית ותנועה נזירית רחבת היקף ורבת פעלים, שיטה אגררית שאפשרה לבעלי הקרקע לנצל את המוני האיכרים ולשעבד חלק גדול מהם, שכבת עילית של לוחמים ומערכת פיאודו-וסאלית. בנושאים אלה נטפל בתרגיל וכמו כן נדון במעבר מהעולם העתיק לימי הביניים ובחידושה של הקיסרות בשנת 800. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1501 חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| פרופ' גדי אלגזי , פרופ' מרים אליאב-פלדון , פרופ' אלי בר נביא , פרופ' דוד כ"ץ | תרגיל |
| כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית. פרופ' גדי אלגזי התרגיל יעסוק בתמורות העיקריות שהתחוללו באירופה המערבית במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. שתי שאלות עיקריות יעמדו במרכזו: ראשית, כיצד הן קשורות זו בזו? מה הקשר בין שינויים טכנולוגיים (כגון המצאת הדפוס), כלכליים (הופעתם של דגמי ייצור חדשים), תרבותיים (הרנסנס ופעלם של ההומניסטים), דתיים (הרפורמציה הפרוטסטנטית ותגובת-הנגד הקתולית) וחברתיים (התפשטותה הקולוניאלית של אירופה ועליית המדינה)? שנית, כיצד תרמו תהליכים אלה לעיצוב אורחות-חיים ומחשבה "מודרניים"? קריאה מומלצת לקראת הקורס: יוג'ין רייס ואנתוני גרפטון, אירופה בראשית העת החדשה, 1460-1559 (אוניברסיטת תל-אביב: רמות, 2000) [קריאת חובה – מומלץ לרכוש!] Eric Wolf, Europe and the People without History (Berkeley, 1982) פרופ' דוד כ"ץ דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית. פרופ' אלי בר נביא התרגיל יעקוב, בסדר תמטי וכרונולוגי, אחר ההתפתחויות העיקריות במערב הקדם-מודרני בין שלהי ימי הביניים עד ערב פרוץ המהפכה הצרפתית: הרנסנס וההומניזם, הרפורמציה, התגליות הגדולות וכיבוש העולם החדש, התגבשותה של המדינה המודרנית והמודלים השלטוניים הגדולים - אבסולוטיזם צרפתי, פרלמנטריזם בריטי, המהפכה המדעית והתנועות האינטלקטואליות והחברתיות הגדולות המבשרות את עידן האורות והתפוררות הסדר האבסולוטיסטי. חוברת מקורות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסנס והרפורמציה . החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית ממצה בעברית ובאנגלית ורכישתה חובה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2004 בשעה 16:00 | |
| 0621.1542 תולדות הנצרות 2004-1350 | |
| פרופ' דוד כ"ץ | שיעור |
| התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/07/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2004 בשעה 16:00 | |
| 0621.1618 סין החדשה - מקיסרות לרפובליקה עממית | |
| פרופ' אהרון שי | שיעור |
| השיעור יעסוק בהתפתחויות הפנימיות והחיצוניות הקשורות בסין ממלחמת האופיום, שפרצה בשנת 1840, ועד לעליית הקומוניסטים לשלטון בסין בשנת 1949. כמו-כן תידון באורח כללי התקופה הקומוניסטית עד ימינו לרבות ההתפתחויות העכשוויות המכונות 'מדיניות הדלת הפתוחה'. השאלה המרכזית שתנחה את השיעור כציר תהיה: כיצד התאפשר התהליך ההיסטורי שהוביל את סין מקיסרות מסורתית בצביונה, בשליטת המנצ'ואים, לרפובליקה עממית, המודרכת על-ידי המפלגה הקומוניסטית? הקורס יבחן את אופיו המיוחד של הקומוניזם בסין, את תנאי צמיחתו והתמודדותו עם אתגרים ייחודיים לחברה אסיאנית עתירת אוכלוסין, וכן את מקומה של סין בזירה הבינלאומית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0621.1627 המהפכה הצרפתית | |
| פרופ' אלי בר נביא | שיעור |
| השיעור סוקר סקירה כרונולוגית ותמטית את ארועי המהפכה ומנתח את גורמיה, את מהלכיה העיקריים ואת תוצאותיה.
נקודת המוצא היא המשטר הישן והסיבות להתמוטטותו, ונקודת הסיום – ההפיכה של נפוליאון בונאפארט והקמת הקונסולאט. יושם דגש על מורשת המהפכה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדמוקרטיות המודרניות, בתפיסת עולמנו ובהיסטוריוגרפיה של המהפכה הצרפתית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0621.1685 חברה, משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| ד"ר רפאל א ווגו , פרופ' בלהה מלמן , ד"ר אלון רחמימוב , ד"ר נורית שלייפמן | תרגיל |
| כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
ד"ר אלון רחמימוב במהלך המאה ה-19 עברה אירופה תמורות דמוגרפיות, חברתיות, כלכליות ומדיניות אשר שינו מן היסוד את דפוסי החיים בה. האידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה המודרנית לאומיות, סוציאליזם, ליברליזם ושמרנות התגבשו במהלך מאה זו, וניסו, כל אחת בדרכה, להסביר את התמורות ולהשפיע על מהלכן. תרגיל זה יעסוק בהיסטוריה החברתית והמדינית המורכבת של אירופה למן קונגרס וינה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. התרגיל יתמקד באזורי מרכז אירופה ומזרחה, וידון במגוון של הסברים היסטוריים וזוויות ראייה. משתתפי התרגיל יתבקשו לנתח מקורות וספרות מחקר ולהתמודד עם פרשנויות היסטוריות שונות. ד"ר רפי ואגו נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה. ד"ר נורית שלייפמן חלקה של רוסיה בהיסטוריה של אירופה הגיע במאה ה-19 לשיאו ויחסיה עם המערב היו למורכבים ביותר הן בזירה הבינלאומית והן ביחסן של השכבות המשכילות כלפיו. על אף היותה מפגרת לעומת המערב מבחינת משטרה והתפתחותה החברתית-כלכלית, שטחה העצום וגודל אוכלוסייתה הפכו אותה למפתח בכל הסדר אירופי עד סוף המאה ה-20. כפילות זו ומשמעותה יעמדו במרכז התרגיל. הנושאים שיידונו בו יהיו: רוסיה והמערב בתקופת הרסטורציה; המשטר הכלכלי-חברתי ברוסיה בהשוואה לתיעוש ולהתפתחות הליבראליזם ומושג "החברה האזרחית"; האידיאולוגיה של האוטוקרטיה הרוסית ומבקריה "הסלאבופילים" ו"המערבנים"; רפורמה ומהפכה: יחסי הגומלין בין שינוי לעלייתן של קבוצות מהפכניות ברוסיה; הצאר המשחרר נרצח: התנועה המהפכנית מתעמולה לטרור; מפופוליזם למרכסיזם. פרופ' בילי מלמן התרגיל פותח צוהר ל"מאה התשע עשרה הארוכה", למן המהפיכה המודרנית הראשונה, בצרפת, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין הנושאים שיידונו: המהפכה הצרפתית והולדת מושגי החרות, השוויון ו"האומה"; הפוליטיקה של עידן המהפכה והטרור; פניה של המלחמה החדשה הטוטלית, הצבא החדש (תקופת נפוליאון); תופעות התיעוש והעיור; הולדת המעמדות החדשים - הבורגנות ומעמד הפועלים העירוני; עוני ועושר בעיר המודרנית; הליברליזם והמדינה ה"ליברלית"; יסודות הסוציאליזם המודרני והמרקסיזם; קולוניאליזם, גזע וגזענות, וכן אף תנועות וזרמים תרבותיים כגון הרומנטיקה. בתרגיל נעזר במבחר מקורות כגון תעודות דיפלומטיות, עתונות, רשומות סטטיסטיות ודמוגרפיות, קטעי יומנים ומכתבים, ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1687 חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| פרופ' ארנון גוטפלד , ד"ר מיכאל זכים | תרגיל |
| פרופ' ארנון גוטפלד
בקורס נדון בנושאים המרכזיים המסבירים את התפתחותה של ארצות-הברית מקולוניה אגררית נחשלת במאות ה-17 וה-18 עד להפיכתה לחברה אורבנית, מתועשת ומעצמת-על בסוף המאה ה-19. הנושאים המרכזיים שיודגשו הם: השפעת הנאורות, הפרוטסטנטיות, תהליך כיבוש הספר, חוקה וחוקתיות, הדרך למלחמת האזרחים ויסודותיה של ארה"ב המודרנית. הכל במטרה להביא להבנה מעמיקה יותר של החוויה האמריקנית. ד"ר מיכאל זכים התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/05/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2004 בשעה 16:00 | |
| 0621.1688 חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| ד"ר חררדו לייבנר | תרגיל |
| ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/05/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 12/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0621.1690 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 | |
| פרופ' שלמה זנד , ד"ר דוד טל , ד"ר מתתיהו מייזל, ד"ר יגאל חלפין | תרגיל |
| כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.
ד"ר דוד טל המערכת הבינלאומית עברה ברבע האחרון של המאה התשע עשרה טלטלות, שמבחינות רבות הוו קרקע מכינה להתרחשויות בזירה הבינלאומית במאה העשרים. התרגיל יתמקד בתהליך זה, על מקורותיו האינטלקטואליים והמדיניים, על-פי הנושאים הבאים: המערכת הבינלאומית בשנות השבעים של המאה התשע עשרה; אימפריאליזם - הקשרים אינטלקטואליים ומדיניים; השפעת הופעתה של גרמניה המודרנית על המערכת האירופית; הדרך למלחמת העולם הראשונה; המהפכה הרוסית - קריסתה של מעצמה והופעתה של מעצמה חדשה; הקשרים מדיניים ואינטלקטואליים בעיצוב המערכת הפנים-אירופית והבינלאומית בעקבות מלחמת העולם הראשונה; משבר הדמוקרטיות; מפירוק נשק למרוץ חימוש בין שתי מלחמות עולם; מוויימאר למלחמת עולם; המלחמה נגד היהודים; קריסתה של המערכת הבינלאומית הרב קוטבית והופעתה של מערכת דו קוטבית; המלחמה הקרה. ד"ר מתי מייזל התרגיל יעסוק בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של המאה העשרים מנקודת מבט אירופית. הנושאים המרכזיים שידונו הם: המשברים הגדולים ומלחמות העולם; המאה העשרים כמאה של קטסטרופות אנושיות; המהפכה הרוסית ורוסיה הסובייטית; המשטרים הפשיסטיים והמשטר הנאצי; עלייתה של מדינת הרווחה. פרופ' שלמה זנד מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ומעצבים עדיין את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה. ד"ר יגאל חלפין הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי. פרופ' אייל נווה הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות שהתרחשו במאה העשרים – מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד לקץ המלחמה הקרה. בין היתר נעסוק בנושאים כמו, משבר הדמוקרטיות בין המלחמות, קומוניזם, פאשיזם, נאציזם, מלחמת העולם השניה, השואה, המלחמה הקרה, עליית ארה"ב לדרגת מעצמת-על, דה-קולוניזציה, דאטנט, שנות הששים, משברי שנות השבעים, השמרנות החדשה, התפוררות בריה"מ וקץ המלחמה הקרה. נבדוק סוגיות אלה מתוך נקודות מבט שונות ותוך ניתוח מספר מקורות ראשוניים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/05/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/07/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0621.2007 המלוכה ההלניסטית | |
| ד"ר סילבי הוניגמן | סמינר |
| מאלכסנדר הגדול ועד לקליאופטרה, נדון הן בדמויות המובילות מבין המלכים והמלכות ההלניסטיים והן בתופעות המאפיינות את המלכות ההלניסטית. בין התופעות הללו: פולחן המלך, תרבות החצר ואמצעי תעמולה כמו הספרייה של אלכסנדריה, היחסים עם הפולייס היווניות שבתוך הממלכה ומחוצה לה ועוד. נבחן גם את השפעת מודל המלכות ההלניסטית על תרבויות שכנות, וכמו כן השפעת דמותו של אלכסנדר ומודל המלוכה ההלניסטית על מנהיגים רומיים של הרפובליקה המאוחרת. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2008 שוחד בחירות ברפובליקה הרומית העתיקה | |
| ד"ר רחל פייג וישניא | סמינר |
| מדי שנה בחודש יולי נבחרו ברפובליקה הרומית המאוחרת ארבעים וארבע נושאי המשרות הבכירות של השנה הבאה שכיהנו בתפקידיהם במשך שנים עשר חודשים. נושאי המשרות השונים (מאגיסטראטים) לא נכנסו לתפקידם מיד עם בחירתם; חלקם החל לכהן במהלך חודש דצמבר, והאחרים בראשון בינואר. יוצא אפוא שמיד עם היוודע תוצאות הבחירות לשנה השוטפת, עוד בטרם נדמו הדיה של מערכת בחירות אחת, החלה העיר לרחוש פעילות לקראת מערכת הבחירות הבאה.
הבחירות התקיימו ברומא לבדה. אזרח רומי שנמצא מחוץ לתחומה המוגדר של העיר לא יכול היה לממש את זכות הבחירה שלו. כיוון שחלק הארי של אזרחי רומא לא התגורר ברומא, אלא ברחבי איטליה וגם מחוצה לה - סביר שגוף הבוחרים, גם אם התרחב במשהו לקראת הבחירות, היה קטן במידה יחסית ובלתי-מתחלף, והורכב בעיקר ממי ששהו ברומא דרך קבע או מי שיכלו להרשות לעצמם להגיע אליה. גם הנבחרים היו דמויות ידועות, שהשתייכו לשכבות העלית; התוצאה המתבקשת היתה שקלחת הבחירות הוותה תופעה מתמדת לא רק בממד הזמן, אלא גם בממד האנושי, שכן הגורמים שהיו מעורבים בה, בוחרים ונבחרים גם יחד, הוו קבוצה קבועה של אנשים שהמשחק הפוליטי היה לגבי דידם עיסוק מרכזי ובמקרים רבים גם בלעדי. הגבול בין המותר והאסור בחיזור אחר קולו של הבוחר ברפובליקה הרומית היה מעורפל למדי. הסמינר ידון בגוף הבוחרים הרומי, מספרו, הרכבו וכוחו הפוליטי, בשאלה מה נחשב כשר ומה נחשב פלילי, ובדרך בה התמודדה הרפובליקה עם הבעיות הללו. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2009 מרכז ופריפריה: היסטוריוגרפיה של האימפריה הרומית | |
| פרופ' יונתן פרייס | סמינר |
| רוב הספרות ההיסטוריוגרפית ששרדה ממאתיים השנים הראשונות של האימפריה הרומית (ה- "פרינקיפט") חוברה על ידי אנשים מהפרובינקיות. נקרא מן הספרות הזאת (דיוניסיוס, דיודורוס, יוספוס, אפיאנוס, וכו'), נשווה אותה לספרות המרכז (בעיקר ליוויוס וטקיטוס), נבחן את התמונה והתפיסה הפוליטית-היסטורית המשתקפות בשתי קבוצות ההיסטוריונים, ונשאל איך להסביר את ההבדלים. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2010 האימפריה הסלאוקית | |
| ד"ר סילבי הוניגמן | סמינר |
| הסמינר יעסוק באימפריה הסלאוקית ודרכה ניגע בסוגיות מהותיות של התקופה ההלניסטית. בין הנושאים שידונו: התהוות העולם ההלניסטי וסוגיית ההמשכיות עם האימפריה הפרסית, שינויים ותהפוכות במעמד הפולייס היווניות הוותיקות של אסיה קטנה בעקבות הכללתם באימפריה הסלאוקית, מעמד הפולייס החדשות שנוסדו על ידי אלכסנדר והמלכים הסלאוקים עצמם, היחסים בין יוונים ולא-יוונים בחלקים השונים של האימפריה, היחסים עם הרומאים בעת כיבוש המזרח על ידי רומא, ועוד. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2011 הסנאט באימפריה הרומית - מאוגוסטוס ועד קונסטנטיוס השני | |
| ד"ר אבשלום לניאדו | סמינר |
| הסמינר עוסק במעמדו ובהרכבו של הסנאט הרומי בתקופת האימפריה הרומית מימי שלטונו של אוגוסטוס (31 לפנה"ס-14 לספירה), מיסד שיטת המשטר הידועה בשם פרינקיפאט, ועד למותו של הקיסר קונסטאנטיוס השני (337-361 לספירה), שבמהלך שלטונו זכה הסנאט של קונסטנטינופול, עיר הבירה החדשה שבמזרח, למעמד שווה לזה של הסנאט של העיר רומא.
בין הנושאים: סקירה על הרכבו, מעמדו ותפקידיו של הסנאט מיסודה של רומא ועד נפילת הרפובליקה; מדיניותם של אוגוסטוס ויורשיו כלפי הסנאט; מעמדם של הסנאטורים בתקופת האימפריה המוקדמת; הסנאט ומשבר המאה השלישית; הסנאט בתקופתו של דיוקלטיאנוס; הסנאט של קונסטנטינופול; המעמד הסנאטוריאלי והנצרות. לקריאה מוקדמת: 1. יעבץ, צ', אוגוסטוס – נצחונה של מתינות, הוצאת דביר, תל-אביב, תשמ"ח. 2. עמית, מ', תולדות הקיסרות הרומית, הוצאת מגנס, ירושלים, תשס"ג. 3. שצמן, י', האימפריה הרומית ומורשתה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, תשס"ב. 4. רובין, ז', התנצרותה של אירופה, האוניברסיטה המשודרת, תל-אביב, תשנ"א. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2159 נוצרים, מוסלמים ויהודים בספרד של ימי הביניים | |
| פרופ' רון ברקאי | סמינר |
| נוצרים, יהודים ומוסלמים חיו אלה לצד אלה בחצי האי האיברי במשך למעלה מ-800 שנים: מפגש מיוחד במינו, שנע בין סובלנות לקנאות חשוכה. הסמינר יעסוק בהיבטיו הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של מפגש זה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2374 הרנסאנס המוקדם (מאות 14 ו-15) - תרבות, חברה וכלכלה | |
| פרופ' צבי רזי | סמינר |
| ההיסטוריון הנודע רוברט לופז טען שהפריחה התרבותית באיטליה של המאות ה-14 וה-15 היא פועל יוצא מהמיתון החריף וממשברים חברתיים ופוליטיים אחרים של התקופה. בסמינר נבדוק את תקפות התיזה של לופז ותיזות אחרות על מקורות הרנסנס. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2388 מסורת ותקשורת: בכתב ובעל-פה בימי הביניים | |
| פרופ' גדי אלגזי | סמינר |
| מאז תחילת שנות הששים התגבשה מסורת מחקר ענפה, אשר לה תרמו חוקרים מדיסציפלינות שונות, העוסקת בבחינת היחס בין טכנולוגיות של תקשורת ובין דפוסים תרבותיים. האם תמורה באמצעי שימור המידע והפצתו מחוללות שינויים במערך הדגמים התרבותיים בחברה נתונה? מה היחס בין טכניקות המסירה ובין קצב השינוי בתרבות? אילו קבוצות מעורבות בתהליכי שינוי כאלה וכיצד מושלטים דימויים של 'מסורתיות', 'יציבות', ו'עתיקות' במהלכם? הקורס מבקש להציע מבוא לגישות המחקר, להיפותזות העיקריות שהתבססו בו ולבעיות המרכזיות השנויות במחלוקת, בעזרת בדיקת מקרי מבחן הלקוחים מתרבות אירופה בימי-הביניים.
לאחר מבוא היסטורי, עובר הקורס לבחינת שורה של בעיות, כגון: איזה תפקיד מילאו משוררים כמוסרים בחברות קדומות? אילו תהליכי שימור וברירה עיצבו את הקאנון הקלאסי במעבר לימי-הביניים? כיצד אפשר לשחזר את שימושי הספר המאויר מתוך התבוננות בספרים ששרדו? באילו הקשרים נבנו בימי-הביניים המאוחרים מנגנונים חדשים לסיווג מידע ואחזורו? מהו היחס בין ארכיון מוסדי לזיכרון הקהילתי? | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2391 אוניברסיטאות וסטודנטים בימי הביניים | |
| ד"ר אביעד קליינברג | סמינר |
| האוניברסיטה המודרנית נולדה בימי הביניים. במאות ה-12 וה-13 צצו מוסדות הידע החדשים בכל רחבי אירופה המערבית. הם הפכו למרכזי כוח אינטלקטואלי ופוליטי שהשפיעו השפעה עמוקה על תרבות אירופה. בסמינר נעסוק בהיווצרות האוניברסיטאות, בחיי הסטודנטים והמרצים ובחיים האינטלקטואליים שנוצרו בהן. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2514 המודרניות של המאה ה-16 | |
| פרופ' אלי בר נביא | סמינר |
| שם הסמינר שאול מסדרת הרצאות שנשא באוכספורד ההיסטוריון הצרפתי אנרי אוזר לפני
כחמישים שנה. אוזר ראה במאה השש עשרה את המפנה הגדול של אירופה אל עבר "מודרניות", שאותה הגדיר כחדירת האינדיווידואליזם הרציונליסטי אל כל תחומי החיים הקבוציים. הסמינר יסקור הבטים שונים של תקופה זאת, על פי אמות המידה שהציע אוזר ויבדוק את תקפותו של מושג המודרניות ביחס למאה השש-עשרה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2535 סחר העבדים האטלנטי | |
| פרופ' מרים אליאב-פלדון | סמינר |
| סוגיות מרכזיות בתולדות סחר העבדים באוקיינוס האטלנטי החל מאמצע המאה החמש-עשרה ועד ראשית המאה התשע-עשרה: פורטוגלים, ספרדים, הולנדים, אנגלים ובני לאומים אחרים שהשתתפו בסחר; ההשפעות על יבשת אפריקה מבחינה דמוגרפית, כלכלית ומוראלית; מדוע לא שועבדו האינדיאנים באמריקה; הבדלים בדפוסי כלכלת העבדים בחלקים השונים של "העולם החדש"; ראשיתה של הגזענות; השפעות הסחר והעבדות על ההתפתחויות באירופה. שאלות אלה ואחרות יידונו על-סמך תעודות וספרות מחקר. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2553 חיי יומיום בראשית העת החדשה | |
| פרופ' מרים אליאב-פלדון | סמינר |
| בעזרת מקורות מסוגים שונים – יומנים, מכתבים, אינוונטרים, צוואות, חוקים, יצירות ספרות ואמנות – ננסה לשחזר את אורח החיים היומיומי בחברה המערבית (אירופה המערבית ויבשת אמריקה) במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. בסמינר נדון בחיי החומר (מזון, לבוש, בתים, ריהוט, ניקיון), אך גם בדפוסים חברתיים (משפחה, חינוך, מגע עם השלטונות) וכן בתפיסות עולם שהשפיעו על ההתנהגות היומיומית של האליטות ושל השכבות העממיות גם יחד. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2597 ערים כסמל תרבותי ופוליטי: מוסקבה וסן-פטרבורג | |
| ד"ר נורית שלייפמן | סמינר |
| בארצות רבות בעולם צמחו צמדי ערים שהיו לסמלים תרבותיים מנוגדים: ישן מול חדש, קודש מול חול, או מסורתית מול זרה , פרובינציאלית מול קוסמופוליטית "קדושה" מול פרוצה". צמדים אלה היו למוקד של מאבק על הזיכרון הלאומי, על זהות וכוח.
גורמים רבים סייעו להפוך עיר למטאפורה: מיקום גיאוגרפי, מאפיינים אקלימיים, אופי אוכלוסייה, עיצוב מרחבה, צביונה הארכיטקטוני ורישומה בספרות ובתרבות. מכאן שהעיר עצמה הופכת ל"טקסט" רב-אנפין ומורכב, הנכתב בידי כוחות חברתיים ופוליטיים, מונחים על-פי אוריינטציה ואינטרסים שונים. טקסט זה מגלם בתוכו יחסים מורכבים בין המרחב הסביבתי לזיכרון הקיבוצי. מוסקבה וסן פטרבורג הן דוגמא מובהקת להתפתחות מרכזים סמליים מנוגדים שכאלה. בסמינר ייעשה ניסיון לעקוב אחר ההתפתחות הזאת של עיר לסמל, לזהות את הגורמים שעמדו מאחוריה, להשוותם עם הדוגמא המוכרת לנו של ירושלים ותל-אביב. כל זאת בעזרת צילומים ומפות, טקסטים ספרותיים ופולמוסים פוליטיים. לקריאה מוקדמת: נורית גוברין, "ארץ-ישראל: תל אביב. ירושלים ותל-אביב כמטאפורות בספרות העברית. התפתחותה של תדמית" כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית, ירושלים, 1998, ע"ע 64-42. Sidney Monas, “St. Petersburg and Moscow as Cultural Symbols”, in Theofanis George Stavrou, Art and Culture in Nineteenth-Century Russia, Bloomington, 1983, pp. 26-39. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2599 האצולה הרוסית במאות ה-17 וה-18, המעמד המשרת או המעמד השולט? | |
| ד"ר ורה קפלן | סמינר |
| המטרה של הסמינר היא בחינת התפתחותה של האצולה הרוסית בתקופה שבה עברה רוסיה תהפוכות מרחיקות לכת שכללו את "תקופת המהומות", הרפורמות של פיוטר הגדול ושורת הפיכות חצר, שאחת מהן הביאה לעלייתה לשלטון של ייקטרינה הגדולה. בכל האירועים האלו מילאה האצולה הרוסית תפקיד מרכזי. כתוצאה מכך התחזק מעמדה החברתי של האצולה. יחד עם זאת חלו שינויים משמעותיים גם ביחסים בין האצולה לבין האוטוקרטים הרוסיים, גם במבנה הפנימי וגם בתפקידה החברתי. במסגרת הקורס יושם דגש על הערכים והנורמות התרבותיות של האצולה. היבט נוסף בקורס יהיה מעקב אחר שבירת מסורת ישנה וניסיון להנהיג סגנון חיים וכללי התנהגות חדשים בקרב אנשי האצולה בתחילת המאה ה-18. כמו כן, ייערך דיון על השפעתה של התרבות האירופאית על האצולה הרוסית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.2619 מזרח אסיה והמערב - אימפריאליזם בהיבטיו הכלכליים | |
| פרופ' אהרון שי | סמינר |
| הסמינר יעסוק ביחסים שבין המעצמות המערביות לבין מדינות מזרח אסיה, בעיקר סין, עם דגש על ההיבטים הכלכליים והאימפריאליסטיים. מסמכים ותעודות הקשורים בנושא יינתנו לקריאה ויידונו בכיתה. | |
| דרישות קדם: תרגילים העת החדשה (19, 20, ארה"ב ואמל"ט), לתלמידי החוג למזרח אסיה אין חובת דרישות קדם אלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3178 עבדות וגזע באמריקה הצפונית והדרומית | |
| ד"ר מיכאל זכים | סמינר |
| אי-אפשר להפריד בין יישוב ה"עולם החדש" לבין העבדות. עשרה מיליון אפריקאים "יובאו" לאמריקה - בלעדיהם החברה והכלכלה שקמו שם לא היו מן האפשר. כיצד ההגירה הענקית הזו התבצעה? האם היה לה תקדים? איזו מין חברה אמריקאית התהוותה כתוצאה מכך? מדוע הגזענות מלאה תפקיד כל כך מרכזי במפעל שנראה על פניו כלכלי-תועלתני גרידא? כיצד השפיעה העבדות על ההתפתחות האזרחית של מדינות אמריקה, ומדוע היא לא הכתה שורש בכל שטחי העולם החדש? למה דווקא אפריקה הייתה למקור כוח העבודה של אמריקה? מה הניע את ההתנגדות המדינית והמוסרית לקיום העבדות, שהלכה והתעצמה מהמאה ה-18? וכיצד ניתן להסביר את ההבדלים בין האופן בו בוטלה העבדות בצפון אמריקה (באמצעות מלחמת חרמה) ובדרום אמריקה (בשחרור הדרגתי)?
הסמינר יתמקד בתולדות העבדות באמריקה הבריטית ובארצות הברית, לצד השוואות לדרום אמריקה, ולברזיל ולקובה בפרט. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3214 ההיסטוריה של המלחמה הקרה | |
| ד"ר דוד טל | סמינר |
| המלחמה הקרה הייתה אחד האירועים המשמעותיים ביותר בעידן אחרי מלחמת העולם השנייה. השלכותיה של המלחמה נמצאו בתחומים רבים, דיפלומטיה ומדינאות בראש ובראשונה, אך גם בתחומי חברה ותרבות ובהם ספרות וקולנוע. הסמינר יתרכז בעיקר בממד הדיפלומטי של המלחמה , במקורותיה, בדרך התפתחותה ובדרך התנהלותה, תוך שימת דגש על הממד ה'אוטיסטי' שלה, כלומר, על האופן שבו פרש צד אחד את הצד השני. הסמינר יעסוק גם בהעדרו של ממד אמפירי בהתפתחותה של תפישת המלחמה הקרה, וינסה להסביר אותה. למרות שמרכז הכובד של הסמינר יהיה היסטוריה דיפלומטית, הרי שבמהלכו יעלו גם סוגיות חברתיות ותרבותיות מתחום הספרות והקולנוע. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים הנ"ל | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3215 הפרדת הדת מהמדינה בבית המשפט העליון האמריקני | |
| פרופ' ארנון גוטפלד | סמינר |
| בסמינר נתמקד בניתוח ההתפתחות ההיסטורית של רעיון הפרדת הדת מהמדינה בארה"ב. כמו כן ננתח את הפסיקות החשובות ביותר של בית המשפט העליון האמריקני בנושא משנת 1879 עד היום. יודגש החיפוש המתמיד למודוס ויוונדי וההתנגשות בין דת ומדינה, בין מדע, מודרניות ורציונליות למסורת ואמונה בתקופות שונות בהיסטוריה המודרנית האמריקנית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3216 צבא ופוליטיקה בארגנטינה | |
| פרופ' רענן ריין | סמינר |
| ב-30 באוקטובר 1983 בא לקצו אחד הפרקים האפלים לתולדות ארגנטינה, עם בחירתו לנשיאות של מנהיג מפלגת המרכז הרדיקאלית, ראול אלפונסין. לאחר שבע שנים וחצי של שלטון צבאי חזרו לובשי המדים אל הקסרקטינים. אלפי בני אדם נחטפו ונרצחו במסגרת טרור ממלכתי, שנועד כביכול להציל את ארגנטינה מפני נגע החתרנות המאיים על עתידה. זו היתה "השואה הקטנה שלנו", אמר רקטור האוניברסיטה של בואנוס איירס. סמינר זה מבקש לבחון סוגיות שונות ביחסי צבא וחברה ולברר את תפקידם של הכוחות המזוינים במערכת הפוליטית מאז ההפיכה הצבאית הראשונה, שבוצעה בספטמבר 1930 ועד לזו של מארס 1976. הדיון בשנות השבעים ייעשה במסגרת הקונטקסט הלטינו-אמריקני ועל רקע המלחמה הקרה. דגש מיוחד יושם על ניתוח היבטים שונים של הצבא והאופן שבו תפס את תפקידו; התכנית החברתית והכלכלית של הממשלות הצבאיות; הדיכוי התרבותי וגילויי התנגדות; כמו גם בחינה של אופן ההתמודדות של החברה הארגנטינית עם העבר הקרוב לאחר החזרה לדמוקרטיה.
מומלץ לקריאה מוקדמת: אדי קאופמן, עלייתם ונפילתם של משטרים צבאיים באמריקה הלטינית, האוניברסיטה המשודרת 1990. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות באמל"ט | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3217 אינדיאנים, צולוס, מסטיסוס וקריאולים: קונפליקטים חברתיים בפרו הרפובליקנית | |
| ד"ר חררדו לייבנר | סמינר |
| פרו היא רפובליקה עצמאית מאז שנת 1824. על פי ההגדרות הליברליות והנאורות שהנחו מאז את החוקה הפרואנית, רפובליקה היא מדינה שמקור ריבונותה הוא באזרחיה ואלה שווים בפני החוק. אולם, במאה ה-19 ולאורך רוב המאה ה-20 היה פער עצום בין החוק לבין הנוהג החברתי ובין השאיפה הריכוזית של המדינה לבין היעדרה של אינטגרציה אזורית, חברתית ותרבותית.
נהוג היה לסווג את החברה הפרואנית על פי מידת הקרבה של מרכיביה לשני קטבים עיקריים: הקריאולי הדובר וכותב ספרדית, עירוני ובעל תרבות אירופית והאינדיאני – הדובר קצ'ואה או איימרה, אנאלפבית, אגררי ובעל תרבות אנדינית. בשנים 1860-1930 פרו עברה תהליכי מודרניזציה משמעותיים, תחת הנהגתה של אוליגרכיה מצומצמת ותוך חדירה גוברת של הון ואינטרסים זרים. הגידול במנגנון המדינה והפיתוח הכלכלי תבעו כוח עבודה למרכזי ייצור ושלטון חדשים, ערערו יחסים חברתיים ונאמנויות קודמות, החריפו קונפליקטים קיימים והולידו קבוצות חברתיות חדשות. אלה כבר חרגו אל מעבר לתחומי החלוקה הפשטנית בין מגזר קריאולי לבין מגזר אינדיאני. במהלך הסמינר נבחן מרידות ומאבקים חברתיים ואת אופני ייצוגם. בעזרת ניתוח של מקורות ראשוניים ומחקרים קיימים נדון בסוגיות שונות: המניעים של איכרים שמרדו ומדוע אחרים לא מרדו; תפיסות החברה, הצדק והמסורת של איכרים ושל בעלי האחוזות באנדים; צמיחתה של מנהיגות חדשה בקהילות הכפריות והלגיטימציה שלה; מי נחשב לאינדיאני וכיצד אינדיאנים יכלו להפוך לבני תערובת; האמנם הנשים היו יותר אינדיאניות?; גיוס העובדים למכרות ולמטעים והשביתות הראשונות; משמעויות ההזדהות ההיסטורית עם העבר האינקאי או עם המורשת הספרדית-קתולית; איגודי הפועלים העירוניים ומגבלות תפיסותיהם; כינון המעמד הבינוני בשביתת הפקידים והזבנים; המשרתות האינדיאניות ושעתוק דפוסי השליטה באחוזה לתוך הבית העירוני; מיתוס "האינדיאנים החדשים" ותפקידיו הפוליטיים והחברתיים. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3218 לאומיות ואומה - מיתוס והיסטוריה | |
| פרופ' שלמה זנד | סמינר |
| מה טיבן של הזהויות הלאומיות הנוכחות בהוויה המודרנית? במה הן שונות מזהויות קיבוציות קודמות בהיסטוריה? מהם התנאים והנסיבות ההיסטוריים שעמדו בבסיס צמיחתן של זהויות אלה? אילו רכיבי זיכרון קולקטיבי מאכלסים את התודעה הלאומית? מי הם סוכני התרבות המייצרים זיכרון זה? מהם היחסים בין הזהות הלאומית לבין תת-זהויות המתקיימים לצידה? האם קיימת היום פוליטיקת זהויות חדשה המכרסמת בלאומיות?
בסוגיות אלו ואחרות יתמקד הסמינר כאשר בציריו המרכזיים תעמוד השוואה היסטורית בין התפתחותה ואופייה של הלאומיות הצרפתית לבין התגבשותה ומהותה של הלאומיות הציונית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים הנ"ל | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3219 סוגיות בחקר הלאומיות - הדגם הגרמני | |
| פרופ' שולמית וולקוב | סמינר |
| בסמינר זה תבדקנה הגישות התיאורטיות לשאלות העוסקות במהות לאומיות, בויכוח האם היא תופעה עתיקת יומין או חדשה, בחיפוש מקורותיה, ובברור הקשר שבינה לבין תנועות לאומיות-פוליטיות מסוגים שונים. כל אלה ידונו בפרספקטיבה של ספור תולדותיה של הלאומיות בגרמניה, המדגים היטב את תהליכי "המצאת" האומה, הפיכתה למוקד הזדהות עקרי של אוכלוסיה העוברת תהליכי מודרניזציה, קשריה למהלך הבנייה של מדינת לאום וכו'. דרך ברור מאפייניו של הדגם הזה אפשר לבדוק גם את הקשר שבין "אומת תרבות" ל"מדינת לאום", את הבטוי האימפריאלי של הלאומיות האירופית ואת הפיכת הלאומיות מבת-ברית לאידיאלים ליברליים והומניים לבת-ברית של הימין הקיצוני, או במילים אחרות, תהליך הפיכתה מלאומיות ללאומנות. דוגמאות מארצות אירופיות אחרות יאפשרו גם ראייה השוואתית של הלאומיות ואף חזרה לבדיקת העמדות התיאורטיות לאור דוגמאות אלה. | |
| דרישות קדם: תרגיל המאה ה-19, תרגיל המאה ה-20, תרגיל ארצות הברית, תרגיל אמריקה הלטינית | |
| 0621.3362 בולשביזם ומרטיריות | |
| ד"ר יגאל חלפין | סמינר |
| הסמינר יעסוק בתרבות הפוליטית והאישית של המפלגה הקומוניסטית בתקופתו של סטאלין. האם אזרחים הצטרפו למפלגה כדי לשרוד או להתקדם בחיים או שהיה להם עניין אמיתי בתרומה לקומוניזם? האם הנאשמים בתקופת הטרור הגדול אולצו להודות בפשעים שהם לא ביצעו כתוצאה מעינויים, הפחדות ולחץ על המשפחה? או שמא היו הוידויים המשך ישיר למשפטי החברים המקובלים במפלגה מאז שנת 1917, אם לא קודם לכן, משפטים שבמהלכם החברים קיטרגו על עצמם? בחלקו הראשון של הסמינר נעסוק בדמות האדם באתוס המהפכני ובמשמעות החיים לפי הבולשביקים. לאחר מכן, נעבור לבחינת האוטוביוגרפיות והחקירות של הקומוניסטים וננסה לעמוד על הקודים התרבותיים של הצגת העצמי בבולשביזם. לבסוף נעסוק בטענה שהטרור הגדול של סטאלין היה מעין יום הדין הקומוניסטי בו נשמות החברים נשפטו לעיני כול. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3363 הברית שהוחמצה: רוסיה והמערב ערב מלחמת העולם השניה | |
| פרופ' גבריאל גורודצקי | סמינר |
| הסמינר יתמקד בתגובות הסובייטיות למשבר האירופאי אשר הוביל לפרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילה תיבחן המדיניות הסובייטית והקומוניסטית הבינ"ל במהלך המשברים הבינ"ל אשר פרצו בשנים 1936-1939 (משבר חבל הריין, ספרד, צ'כוסלובקיה ופולין). הפגישות הבאות תתמקדנה ביחסי הגומלין שבין הקונטקסט הפנימי של הטרור הגדול ומדיניות החוץ הסובייטית בין השנים 1937 ו-1938. לבסוף תעשה הערכה של קווי היסוד של מדיניות החוץ והביטחון הסטליניסטי בעקבות חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, 1940-1939, וההערכות הסובייטית לקראת המתקפה הגרמנית ביוני 1941. הסמינר יתקיים במתכונת של סדנא שבה ינותחו חומרים ארכיוניים שזה עתה נחשפו. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3365 גלובליזציה, אמריקניזציה ותרבות הקפיטליזם | |
| ד"ר אסתר יוגב | סמינר |
| הסמינריון יעסוק בהיבטים כלכליים, סוציולוגיים ותרבותיים שעלו במאה ה-20 כתוצאה משינויים מרחיקי לכת במבנה התעשייתי המודרני.
הנושא יכלול את תת-הנושאים הבאים: 1. התפתחות הייצור המוני והצריכה ההמונית בראשית המאה העשרים; ההמצאות הטכנולוגיות המרכזיות של העשור השני והשלישי כמו: תעשיית מכשירי הבית החשמליים, תעשיית הרכב, התעשיות הכימיות והשפעותיהן על התפתחות תאגידי הענק הכלכליים ושינוי דפוסי הארגון הניהולי, העבודה,הצריכה,והשיווק. 2. צמיחת מדעי החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות ויצירת מעמד בינוני חדש המפתח שאיפות חדשות להשכלה ולשירותים. 3. מהפכת הניהול ועיצוב תרבות הארגון התעשייתי; ניסיונות הניהול המדעי ליצור בפירמות הגדולות ארגון קהילתי באמצעות טכניקות ניהוליות שתפניות,כביכול, והבנית הארגון התעשייתי כרב-מערכת ("הנדסת הסכמה"). 4. העובד החדש: מהומו פאבר אל איש הארגון: שינוי סטריאוטיפ העובד בעולם העבודה; 5. המעבר אל הכפר הגלובלי: אמריקניזציה של העולם המערבי בשנות החמישים; הפצת המסרים האידיאולוגיים האמריקניים לכל העולם; "קץ האידיאולוגיה", מושגי "הראוי והנצרך", כתיבת חוקות במדינות מערביות, לגאליזם של יחסים חברתיים; יחסי עבודה ויחסים בין אדם לחברו כאורח חיים נורמטיבי. 6. דמוקרטיה מהותנית: נסיונות שתפניים וקומונליים בשנות השישים כאלטרנטיבות לניכור של חברת השפע המודרנית. 7. איפיוני התרבות "הנרקיסיסטית" כאינדיווידואליזם טוטלי וחיפוש תחליפים ל"קהילה האוהבת". (התיאוריה של כריסטופר לאש) 8. קפיטאליזם וחירות: איפיונים תרבותיים ופוליטיים של השמרנות החדשה בשנות השבעים והשמונים. (התיאוריה של מילטון פרידמן ואחרים). | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3531 היסטוריה אינטלקטואלית של מזרח אירופה בעת החדשה | |
| ד"ר רפאל ווגו | סמינר |
| הסמינר עוסק בניתוח השפעת רעיונות מערביים וקליטתם במרחב המזרח אירופי – הכולל לצרכי הנושא את שטחי שלושת האימפריות הרב לאומיות – הרוסית, האוסטו-הונגרית והעות'מנית. החל מן המהפכה הצרפתית חדרו רעיונות מערביים מזרחה, השפיעו ועיצבו את המחשבה המדינית, החברתית והכלכלית באזור, אשר ניסה לקלוט, לדחות ולעצב "דרך שלישית" אשר תתאים לתנאי האזור. השפעת הרעיונות המרכזיים – גוני הלאומנות, הסוציאליזם, הקומוניזם, פאשיזם מקומי ופופוליזם – ייבדקו על רקע התהפוכות הפוליטיות במאה העשרים. הסמינר יסתיים בחיפושי הדרך הרעיוניים המאפיינים את התקופה הנוכחית הפוסט-קומוניסטית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מתרגילים אלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3532 להיות מודרני בגרמניה 1933-1914 | |
| ד"ר בעז נוימן | סמינר |
| בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שהיא באה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3554 צבא-מלחמה-מהפכה, רוסיה 1917 | |
| ד"ר מתתיהו מייזל | סמינר |
| הסמינר יעסוק בהיסטוריה של מלחמת העולם הראשונה ברוסיה, ופרוץ המהפכה הרוסית תוך כדי מהלכה של המלחמה. הסמינר יבחן את ההתפתחויות הצבאיות במהלך המלחמה, את ההתפתחויות הפוליטיות ברוסיה תוך ניהול המלחמה, ואת בואה של המהפכה. בתוך כך הסמינר יעסוק בהתנהלות המלחמה ובהתפתחות המהפכה בו-זמנית, ובעלית משטר מהפכני חדש שיצא ממלחמת העולם ונכנס למלחמת אזרחים בעת ובעונה אחת. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0621.3555 האשה החדשה והגבר החדש: מגדר, חברה ותרבות 1950-1700 | |
| פרופ' בלהה מלמן | סמינר |
| מהי מודרניות? מה היתה ההתנסות שאנו מכנים "מודרנית" וכיצד הוגדרה ותוארה? מה היו הקשרים בין מודרניות זו לבין הגדרות ודמויים של ה"אשה החדשה" וה"גבר החדש", שהתפתחו משנת 1700 לערך?הסמינר קושר בין "מודרניות" לבין "מגדר" (gender), או העיצוב וההתפתחות, תלויי הזמן והמקום, של הגדרות ודמויי גבריות ונשיות. במרכז הסמינר ההנחה כי הגדרות ודמויים אלה עיצבו מושגים מרכזיים במערב המודרני, כגון: "אדם", "אזרח", "חיל/לוחם", "עובד/פועל", את הדיון הפוליטי ב"זכויות" ו"חרויות" ומאבקים פוליטיים וחברתיים. הסמינר אף מניח כי מגדר השפיע על חיי היום-יום וההתנסות החומרית של נשים וגברים מקבוצות וממעמדות שונים.
בסמינר נבחן, מן הזווית המגדרית, סוגיות מפתח בהתגבשות המודרניות שלנו. נדון בהופעת ה"ציבור" וה"ציבורי" בקרב המעמד הבינוני בעיר של ראשית המאה ה-18 (על בתי הקפה, התיאטראות והפרומנדות שלה); נבחן את עליית הצרכנות והצרכן המודרניים ואת הופעתה של אופנה (fashion) במשמעויותיה הפוליטיות; נתבונן בתרבות החצרות המלכותיות בסוף המאה ה-18 ובשקיעתה; נבדוק את עליית האדם/מהפכן החדש בעידן הנאורות, וגברים ונשים מהפכנים בעידן המהפכות הדמוקרטיות הגדולות; נבחן את השינויים בחיי העבודה והייצור בתקופת התיעוש; נדון בצמיחת הלאומיות בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ובקשרים שבינה למגדר; נגדיר את הקשרים בין אימפריאליזם, "גזע" וגזענות, לתפישות גבריות ונשיות; נעסוק בתנועות לשחרור פוליטי של נשים ובקשר בינן להגדרת האזרחות; נבדוק את הקשרים בין "מודרניות" ומודרניזם בין שתי מלחמות העולם, ל"גבר המודרני" וה"אשה המודרנית", ונעיין בקשרים בין חזון חברה טוטליטרית באירופה, לבין טיפוסים נשיים וגבריים חדשים (בגרמניה ואיטליה). הסמינר יוודע אתכם לספרות-מופת בנושאים אלה ולדיונים עליהם בקרב חוקרים. הסמינר יעשה שימוש בקשת רחבה של מקורות: חוקים ורשומות בתי משפט; צוואות ורישומי-רכוש; יומנים אישיים ואוטוביוגרפיות; חיבורי רופאים וסקסולוגים מן התקופה; מבחר מן ההגות הפוליטית וספרות "גבוהה"; קריקטורות פוליטיות, איקונוגרפיה וכן קולנוע. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |