| 0662.1013 מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
|---|---|
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| Introduction to Poetics of Children’s Literature and Child’s Culture
מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? מדוע מכחישים הסופרים לילדים, גם המפורסמים והמוכרים ביותר, שהם כותבים לילדים? מה קורה לאותו סיפור כשהוא נכתב כרומן לילדים וכשהוא נכתב כנובלה למבוגרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים שונים של עליזה בארץ הפלאות? מה עבר על מסעי גוליבר לאחר שנדד מספרות המבוגרים אל ספרות הילדים? לאן נעלמים המבוגרים בספרים שמבוגרים לא אוהבים לתת לילדים? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה שבה נידונה בדרך כלל, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים. התלמידים יחויבו במהלך הסמסטר במבחן ביניים, שניתן במהלך השיעור, ובמבחן סופי, שניתן כבחינת בית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 08/02/04 ב- 09:00 עד 10/02/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 19/03/04 ב- 09:00 עד- 21/03/04 ב- 13:00 | |
| 0662.1018 המשחק ותרבות הילד | |
| ד"ר שוש סיטון | שיעור |
| Play and the Culture of Childhood
במאתיים השנים האחרונות חל שינוי מהותי במשחקי הילדים בחברה המערבית. הקורס יעמוד על השינויים שחלו בתפיסת המשחק ומטרותיו בחברה המודרנית והפוסט-מודרניסטית במקביל לשינויים שחלו בתפיסת תרבות הילד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 15/07/04 עד 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1103 הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי: משיגעון לשפיות | |
| ד"ר שלמה מנדלוביץ | שיעור |
| From Psycho-psychology to the Definition of Sanity
1. כללי חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי, הנוירוטי והאישיותי) ונמצה מהם את חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם. נעלה סוגיות שונות הקשורות לתפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, וזאת- בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי (תבניות ביולוגיות, התפתחותיות, דינאמיות וקוגניטיביות, סוציולוגיות וסטטיסטיות). דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין שבין ההסברים המוצעים על ידי תיאוריות שונות למצבים פסיכו פתולוגים זהים. 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: הנורמלי והלא-נורמלי, הבריא והחולה. שיעור ב' – הפרעות פסיכוטיות 1. שיעור ג' – הפרעות פסיכוטיות 2. שיעור ד' – הפרעות נוירוטיות 1. שיעור ה' – הפרעות נוירוטיות 2 (השיעור כולו יוקדש להפרעה כפייתית). שיעור ו' – הפרעות חרדתיות. שיעור ז' – הפרעות דיסוציאטיביות. שיעור ח' – הסטיות המיניות. שיעור ט' – הפרעות פוסט-טראומתיות. שיעור י' – הפרעות אישיות 1. שיעור י"א – הפרעות אישיות 2. שיעור י"ב – סיכום. לקורס לא נדרש ידע מוקדם כלשהו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 10/02/04 ב- 09:00 עד 12/02/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 24/03/04 ב- 18:00 עד 26/03/04 ב- 13:00 | |
| 0662.1104 מיניות באירופה בימה"ב ובראשית העת החדשה: יהודים מול נוצרים | |
| ד"ר רוני ויינשטיין | שיעור |
|
Sexuality and sexual morality in catholic and Jewish traditions הקורס יתאר את ההיבטים המרכזיים בהתפתחות המוסר המיני באירופה מראשית ימי-הביניים עד לשלהי המאה ה-17. לכל אורכו יוצגו נקודות המבט היהודית והקאתולית מתוך השוואה או עימות. הקורס מבוסס על קריאה של תעודות מסוגים שונים: חיבורי מוסר, ספרות מיסטית, ספרות משפטית יהודית ("שאלות ותשובות") ונוצרית ("החוק הקאנוני"), ספרות-יפה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1105 היסטוריה וזהות ישראלית | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
| History and Israeli Identity
הקורס יעסוק בהבניית הנרטיב ההיסטורי הישראלי כסיפור מנחיל זכרון ובונה זהות קולקטיבית, תוך הדגמת ארועי מפתח מתולדות הציונות ומתקופת היישוב עד להקמת המדינה. בשיעור יושם דגש על תהליכי העיצוב של הזהות הישראלית כפי שנעשו באופן מודע וכפי שהתרחשו גם באופן מובלע. בחלקו השני של הקורס נעסוק בנסיונות לשלב בין לימודי ההיסטוריה הציונית ולבין הבניית הזהות הישראלית במערכת החינוך, ובתמורות שחלו בתהליך זה בשנים האחרונות. נעסוק במיוחד במחלוקות הנוכחיות על לימודי ההיסטוריה הציונית, בתופעת הפוסט ציונות, ובחדירת או הדרת תופעה זו ממערכת החינוך. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/05/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1211 מבוא למדעים קוגניטיביים | |
| מר רונן סלמן צדקה | שו"ת |
|
Introduction to Cognitive Sciences המדעים הקוגניטיביים עוסקים בשאלה כיצד עובד ה- mind . זהו תחום מחקר בין-תחומי המשלב בלשנות, פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדעי המחשב, נוירו פיסיולוגיה ותחומים קשורים נוספים. קורס מבוא זה, שיועבר ע"י מספר מרצים כל אחד בתחום התמחותו, מיועד להציג תמונה כוללת ואינטגרטיבית של התחום, במיוחד בכל הנוגע לשפה ולשימושיה. במהלכו נעסוק בבלשנות תיאורטית, פונולוגיה, פסיכו- בלשנות, התפתחות קוגניטיבית, פילוסופיה של הלשון והרוח ובקשר בין שפה ומוח. המדעים הקוגניטיביים מהווים תחום מחקר בין-תחומי, הנשען על מסורות מדעיות רבות ושונות, ומתפתח בקצב מהיר תוך שילובם של תחומים שונים אלו. בתרגיל הנלווה לשיעור, נקרא מאמרים בנושאי הקורס ונדון בהם, על מנת להקל על התלמיד את ההתמודדות עם טקסטים בתחום. כל זאת תוך בחינת הקשרים בין נושאי הקורס השונים, ובינם לבין התחומים האחרים של המדעים הקוגניטיביים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1243 האני העצמי והסוביקט | |
| ד"ר ניצה ירום | שיעור |
|
The “I”, The Self and The Subject אנו זקוקים למה שמגדיר ומארגן לנו את עצמנו לעצמנו ולנוכח הזולת. הטלטלה בין האני כאובייקט וכסובייקט, בין התפקוד והחוויה, הביאה לכך שציר הזהות העצמית השתנה בהתפתחות הפסיכואנליזה. את התפתחותו ותפקידו של מושג ה"אני" נכיר דרך מאמרו של פרויד "האני והסתם". נכיר את מרכזיותו העולה של מושג העצמי דרך מאמרו של ויניקוט על "העצמי האמיתי והכוזב" ואת המשכו בתפיסה הבין-סובייקטיבית של ריבוי מצבי העצמי והתייחסות להכרה בקיומו של סובייקט בקונטקסט הבין-מיני עפ"י ג'סיקה בנג'מין. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1246 גרמניה-היסטוריה, חברה ותרבות במאות ה-19 וה-20 | |
| ד"ר דורון אברהם | שיעור |
| Germany - History, Society and Culture in the 19th and the 20th Centuries
מטרת הקורס היא לעקוב אחר מהלכה של ההיסטוריה הגרמנית במאות ה- 19 וה- 20. במסגרת זו ייבחנו האירועים הפוליטיים המרכזיים שהתרחשו בגרמניה בתקופה. כמו-כן, יכלול התרגיל דיון בתמורות החברתיות והכלכליות ובביטויים שונים של התרבות הגרמנית, כפי שהתפתחו במאתיים השנים האחרונות, תוך ניסיון לעמוד על השפעות הגומלין שבין הפוליטיקה, החברה והתרבות. הדיון בסוגיות הללו ישלב התייחסות לקונטקסט האירופי והשוואה למתרחש במדינות שונות ביבשת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1251 "הפגיעה השלישית" - דמות האדם בראי הפסיכואנליזה | |
| מר יוסף טריאסט | שיעור |
|
“The Third Blow” – The Image of Man in Psychoanalysis "שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם- הפסיכואנליזה היא אולי המכאיבה מכולן" (פרויד). בקורס מבוא זה תושם הפסיכואנליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה – מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית". | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 22/02/04 ב- 09:00 עד 24/02/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 14/04/04 ב- 18:00 עד 16/04/04 ב- 13:00 | |
| 0662.1262 תהליכים בהבנת שפה | |
| ד"ר אורנה פלג | שיעור |
| Language Comprehension Processes
חלק א: הצגת הבעיה היבטים קוגניטיביים של שפה הבנת שפה- דו משמעות, מטאפורות ואירוניות חלק ב: מבנה המעבד הלשוני מודולריות לעומת אינטגרטיביות השלכות לגבי תפקיד ההקשר והבולטות בהבנת שפה חלק ג: מחקרים פסיכו- לשוניים מודלים משולבים שני המנגנונים הנפרדים חלק ד: סיכום והרחבה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1267 חברה ומשטר בישראל | |
| ד"ר בועז שפירא | שיעור |
| Regime and Society in Israel
מבוא מבנה השיעור; עיון ראשון בחברה ובמשטר של מדינת ישראל: קורותיהם, השסעים, סדר היום הלאומי, המוסדות 50 השנים הראשונות, 100 משברים קורן דני, בועז שפירא, קואליציות, זמורה-ביתן, 1997, עמ' 239-363 (328.36E) העבודה: מבן-גוריון עד בן-אליעזר גולדברג גיורא, המפלגות בישראל: ממפלגות-המון למפלגות אלקטורליות, רמות, 1992, עמ' 187-221 (329E) הימין: מז'בוטינסקי עד שרון שפירא יונתן, לשלטון בחרתנו, עם עובד, 1989, עמ' 133-180 (329.019E) יסודות הדמוקרטיה הישראלית נויברגר בנימין, ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל (יחידה 2), האוניברסיטה הפתוחה, 1989, עמ' 7-22 (320E) משטר חוקתי בבנייה רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, שוקן, 1991, מהדורה רביעית, כרך א', עמ' 464-447 (342E) השתתפות פוליטית ודפוסי הצבעה קימרלינג ברוך, "בחירות כזירת מאבק על זהות קיבוצית", אצל אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל – 1996, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999 דת ומדינה: עובדיה יוסף מול יוסי שריד שלג יאיר, הדתיים החדשים, כתר, 2000, עמ' 283-299 (296.688E) עדות ופוליטיקה: מעליה ראשונה עד ישראל בעליה ליסק משה, "עדה ועדתיות בישראל בפרספקטיבה היסטורית", אצל ליסק משה וברוך קני פז (עורכים), ישראל לקראת שנת 2000, מאגנס, תשנ"ו, (301.2431E) הערבים במדינת ישראל: ממק"י עד טיבי שפירא בועז, "שר ערבי בישראל: מחסומי העבר ואילוצי העתיד", אצל אלי רכס ותמר יגנס (עורכים), הפוליטיקה הערבית בישראל על פרשת דרכים, מרכז משה דיין, 1995, עמ' 55-63 (323.1E) השטחים: מחלוקה עד אוטונומיה ביילין יוסי, ישראל: 40 פלוס, ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 21-49 (הסכסוך הישראלי-ערבי) (990.41E) סיכום מי באמת מחליט? העם, נבחרי הציבור, בית-המשפט העליון, הבירוקרטיה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1268 הרפובליקה הישראלית הראשונה: 1977-1949 | |
| ד"ר דוד טל | שיעור |
| The First Israeli Republic: 1949-1977
נושא 1. ישראל על פי בן-גוריון נושא מבוא: חברה, משטר ותרבות ישראליים בעיני בן-גוריון. נושא 2. הרפובליקה הישראלית הראשונה, 1949-1977 א. הגמוניה מפא"יניקית. נושא 3. בין מלחמה למלחמה למלחמה מהסכמי שביתת הנשק ועד ביקור סאדאת (שני נושאים). נושא 4. מ"כור ההיתוך" ל"פנתרים השחורים". יהדות המזרח והחברה הישראלית. נושא 5. הדרך הארוכה מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק. נושא 6. רוחות העבר: משפט קסטנר, משפט אייכמן, וזיכרון נושא 7. גבולות הלאומיות א.: ישראל מול אזרחיה הערביים. נושא 8. גבולות הלאומיות ב.: חילונים, דתיים וחרדים. נושא 9. בעיה נוכחת-נפקדת: ישראל והפלסטינאים. נושא 10. הרפובליקה הישראלית הראשונה 1949-1977, ב. הימין בגרסתו הישראלית. נושא 11. סיכום: 12 השבטים, או בערך. מקורות תהליכי הפרגמנטציה בחברה הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים. הדיון בחלק מהנושאים ישתרע על פני יותר משיעור אחד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1269 הסייברספייס כמרחב חברתי:היבטים סוציולוגיים ואתנוגרפיים | |
| מר משה אלחנתי | שיעור |
|
Cyberspace as Social-space: The Net-Society: Social and Cultural Aspects ההנחה המניעה שיעור זה גורסת, זאת בניגוד להשקפה הפופולרית, כי תרבות הסייבר איננה מהפכה גמורה, אלא מכילה יסודות רבים של המשכיות בעיקר בכל הנוגע באופן שבו מתעצבת הפורמציה החברתית. לפיכך, מבקש השיעור להציג את הפרקטיקות החברתיות והקודים התרבותיים הרווחים בחברת הרשת, באמצעות מסגרות תיאורטיות ידועות ומקובלות וחשוב מכל, שאינן אקסלוסיביות למחקר הסייבר. הישענות זו על מודלים תיאורטיים מסורתיים מאפשרת לקיים את הדיון בתופעת הרשת כבתופעה נורמטיבית של תרבות, ולחלץ כך את הדיון בתרבות ובחברת הסייבר מן המתחם האזוטרי שבו היה שרוי עד לשנים האחרונות. הסייברספייס יוצג אפוא, בעזרת כמה מקרי בוחן מפורסמים, כמרחב חברתי פעיל ולא כפי שטוענים כמה מבקרים, כתחליף עקר שכולו הדמיה. במסגרת זו אנו נתייחס לסייבר כאל מערכת תקשורת חובקת כל הווה אומר, מקום בו אנשים מתקשרים ומנהלים מערכת חיים משמעותית ולו רק, מעצם היותה קומפלמנטרית לעולמם הפיזי. רוצה לומר, הפעולה בסייבר 'כמשחק עמוק' המכיל ערך פרשני רב דווקא ביחס לפעולה בסביבת החיים הלא וירטואלית. בנוסף, וכיאות לאופיו המבואי של השיעור, יושם דגש על הכרות ראשונה עם ספרות המחקר הקלאסית של הסייבר החל מימיה הראשונים אי שם לקראת סוף שנות ה- 80, ועד לספרות המחקר העכשווית והביקורתית יותר. בהקשר הזה, יכירו הסטודנטים את מכלול משאבי האינטרנט העומדים כיום לרשותו של החוקר כמו, כתבי עת אלקטרוניים ופורומים שונים של דיון שעניינים בתרבות הדיגיטלית בכללותה. להלן, כמה מן הנושאים בהם מתכוון השיעור לעסוק: מהפכת המידע, הוליזם ואוטופיה חברתית. סוציולוגיה ואתנוגרפיה של הרשת: דגמים תרבותיים. הפעולה החברתית ברשת: לימינאליות, לימינואידיות ומשחק. וירטואליות ושאלות של זהות: הסייבורג והגוף. הקולקטיב הוירטואלי: קהילות וסוגיות של קוהרנטיות חברתית. היפרטקסט, ארגון ידע ובקרה חברתית. אמנות בעידן הרשת: שלב חדש ביחסי יצרנים צרכנים. ביקורת הסייבר: פסימיזם טכנולוגי או לודיזם חברתי. חובות התלמידים: השתתפות פעילה בשיעורים, מבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מועד א': מ- 3.2.04 ב- 9:00 עד 5.2.04 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מועד ב': מ- 5.3.04 ב- 9:00 עד 8.3.04 ב- 13:00 | |
| 0662.1280 דת וחברה בישראל - מגמות ותהליכים | |
| מר נסים ליאון | שיעור |
| Religion and Society in Israel - Tendencies and Processes
1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: דת ומודרניות במבט סוציולוגי שיעור ב' - בין פונדמנטליזם דתי לפונדמנטליזם חילוני (התייחסות רחבה אל משנתו של האינטלקטואל המצרי פרג' פודה). שיעור ג' – החברה הישראלית – מבט כללי: מקורות ותהליכים שיעור ד' – הדת והחברה הישראלית שיעור ה' – החברה החרדית שיעור ו' – הקבוצה הדתית-לאומית שיעור ז' – דתיות קבוצת יוצאי ארצות האיסלאם שיעור ח' – תנועת ש"ס שיעור ט' – הרוב החילוני שיעור י' – מיעוטים לאומיים ואתניים שיעור י' – מבטה של הדת אל עבר החברה הישראלית – האם סוציולוגיה דתית? שיעור יא' – המשך שיעור י' (קריאה בטקסט נבחר) שיעור י"ב – סיכום הקורס: מגמות ותהליכים ביחסי דת וחברה בישראל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1282 אוכל, שתיה,גבר, אישה - הישראלים הראשונים כבני תרבות | |
| ד"ר אורית רוזין | שיעור |
| Eat, Drink, Man, Woman: The Israeli in the
מטרת הקורס מטרת הקורס היא להכיר ולבחון את הנורמות התשתיתיות שרווחו בציבורים היהודיים השונים בישראל של שנות החמישים הראשונות, ולהקנות ידע רחב היקף על נסיבות חיי היחיד והמשפחה בשנים אלה. במסגרת הקורס ייבחנו היבטים של חיי הפרט בתחומי התזונה, ההיגיינה, הניקיון, נוהגי המשפחה והקהילה ויחסי האזרחים (עם דגש על האזרחיות) והשלטונות ברמה המקומית וברמה הארצית. כן יואר הקשר שבין הספירה הפרטית והספירה הציבורית והשפעות הגומלין שלהן. המקור העיקרי לבחינת התקופה תהיה העיתונות על גווניה וצבעיה, בעיקר יושם דגש על הטורים לאישה ולמשפחה בעיתונות היומית וכן עיתונות הנשים. במידת האפשר ייבחנו גם מקורות ארכיוניים פומביים – כדברי הכנסת ובמידה פחותה מזה מקורות ארכיוניים סמויים. באמצעות דיון במקורות יוקנו גם יסודות הניתוח של טקסטים היסטוריים מסוגים שונים. תכני הקורס מבוא – המבנה הפוליטי והחברתי של החברה היהודית בארץ-ישראל עם הקמת המדינה. מבוא – העיתונים – מה היה ה"צבע" המיוחד של העיתונות הפוליטית והאזרחית בכלל ואיך בא השוני ביניהם לידי ביטוי בטורי הנשים והמשפחה? מה הייתה מידת אמינותם של העיתונים? מה היה מקומם ככלי להעברת מידע מחד גיסא ועמדות מאידך גיסא? מה הייתה מידת אמינותם בעיני הציבור של אז? איך משתמשים בעיתונים כמקור היסטורי? מקומה של עיתונות הנשים כמקור מרכזי להבנת נורמות התנהגות ותרבות של בני הזמן. חיים במעברות: תנאי החיים של העולים, התגייסות הציבור לעזרתם, העברת ילדים למשפחות ותיקות והמפגש הראשון בין ילדי עולים וילדי ותיקים. החינוך לילדי העולים, רמת אספקת המזונות ומוצרי היסוד למעברות, רמת שירותי הרפואה והתחבורה ותנאי המגורים. אלה יושוו לממדים המקבילים אצל היישוב הוותיק בעיר, במושב, במושבה ובקיבוץ. תפקיד הוותיקים בקליטת העולים; דימוי העולים בעיני הוותיקים בכלל והנשים הוותיקות בפרט; ההקשר התרבותי שבין ניקיון ויופי, וכן בין ניקיון ובריאות ייבחנו על רקע תנאי ההיגיינה הקשים ששררו במחנות העולים ובמעברות. הרגלי הניקיון ואף מנהגי האכילה (שימוש בידיים או בסכין ומזלג) שימשו רקע לאבחנה בין "בני תרבות" וכאלה הנחשבים פרימיטיביים. חינוך העולים להרגלי היגיינה מודרניים היה בעיני הציבור הקולט חלק מרכזי בתהליך הפיכתם של עולים לישראלים. עיקר הנטל בתחום חינוך העולים נפל על כתפי הנשים הוותיקות. נבחן אפוא את התמודדותן עם המטלה ובמידת האפשר נראה את תגובת העולים (בדגש על העולות) למעורבות שגילו הוותיקים בחייהם. הרגלי תזונה: משבר הצנע מאפשר לבחון בקפידה את הרגלי התזונה של הציבור הותיק ושל ציבור העולים. החלטות של המנגנון הממשלתי הן שקובעות בתקופה זו את תפריט המזונות ואת המצאי. בחינת תפריטים שנתפרסמו בעיתונות היומית ילמדו אותנו מה הוקצב ואיך השפיע המחסור על קבוצות שונות באוכלוסייה. מה היה יחסו של הממסד אל הרגלי התזונה של קהלים שונים: אשכנזים, מזרחים ושומרי כשרות. מה היו אסטרטגיות ההתמודדות העיקריות של עקרות הבית עם המחסור. יחסי שלטון וציבור: האמנם היה הציבור הישראלי ציבור קונפורמי שציית לחוקים ולתקנות שקבע השלטון, או שמא היה ציבור אנטי-לגליסטי ומרדן? שאלה זו תיבחן על רקע מידת הציות של הציבור הישראלי למדיניות הצנע. התרבות האזרחית נמדדה בימים ההם ביכולת של הציבור לשלם את המחיר העיקרי של קליטת העלייה והוא הקיצוב במזונות, במוצרי הלבשה והנעלה ובמצרכי צריכה אחרים. מי ציית לחוקים ומי לא? איך נאכפו תקנות הצנע ואיך עקפו בני היישוב את החוקים? צו הקיצוב של מוצרי הלבשה והנעלה הפתיע וזעזע את הציבור הישראלי בקיץ 1950. לאורו נבחן אפוא את אפנת הלבוש בראשית שנות החמישים במגזר הפועלי ובמגזר האזרחי. נתחקה אחר תרבות הלבוש, הטיפוח והיופי ביישובים העירוניים ונבדוק את מקורות ההשפעה שלה. כן נעקוב אחר ההתמודדות של הציבור בכלל והנשים בפרט, עם ההגבלות שהטיל צו זה. חיי המשפחה בשנות החמישים – מה היה מקומם של אבות, אמהות וילדים במשפחה הישראלית הוותיקה והחדשה? האם היו הבדלים עדתיים? האם היו הבדלים אידיאולוגיים בין תנועת העבודה למחנה האזרחי בהקשר זה? כיצד נראתה המשפחה המזרחית העולה בעיני הוותיקים? מנחילי התרבות בראשית שנות החמישים (בחברה החילונית) היו הבית והמשפחה, מערכת החינוך, תנועות הנוער, והצבא. מה היה חלקם של כל אחד ממקורות אלה, מה היו הערכים והנורמות שביקשו להקנות לילד ולילדה, לנער ולנערה, לחייל ולחיילת. מין ומיניות - בעיקרו של דבר ניתן לטעון כי המין הורחק מן הבמה הציבורית והודר אל צד הצל של החברה. נבחן אפוא את יחסה של החברה אל המין בכלל, נעסוק בטוהר המיני, במיניות הנשית, בתופעת נישואיי הקטינות, בזנות, בהומוסקסואליות ובסוגים של ספרות בנושאי מין שרווחו בתקופה. נתייחס אל השאלה מדוע הופיע המין בתקופה זו כתופעה שטופלה בעיקר בידי רופאים. השוואה בין תת-תרבויות: למרות שברוב החברה החילונית רווחו נורמות תשתיתיות דומות, היו הבדלים בין קבוצות שונות גם בקרב האוכלוסייה הוותיקה. נערוך אפוא השוואה בין סוגים שונים של האדם הראוי, במקרה זה של האישה הראויה. נעסוק אפוא בתדמיות של נשים שרווחו בעיתונות של ראשית שנות החמישים: העולם הזה וחרות מול דבר הפועלת, לאישה והאישה במדינה. מקורות עיתונות: דבר, הדור, מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, Palestine (Jerusalem) Post, על המשמר, הבוקר, קול העם, חרות, זמנים, הצופה. בטרם, מולד, אשמורת, העולם הזה, דבר הפועלת, הפועל הצעיר, לאישה, האישה במדינה, הד המזרח, לוח הארץ, ספר השנה של העיתונאים. מקורות מוסדיים: דברי הכנסת, שנתון הממשלה. מקורות ארכיונים: ארכיון המדינה, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון המכון למורשת בן-גוריון, ארכיון תנועת העבודה ע"ש לבון, ארכיון מפלגת העבודה ע"ש משה שרת. ביבליוגרפיה ראשונית ש.נ. אייזנשטדט, קליטת העלייה, ירושלים תשי"ב. עוז אלמוג, הצבר – דיוקן, תל אביב 1997. דבורה ברנשטיין, האישה בארץ-ישראל, השאיפה לשוויון בתקופת היישוב, תל אביב 1994. חיים ברקאי, ימי בראשית של המשק הישראלי, ירושלים 1990. עפרה גרינברג וחנה הרצוג, ויצ"ו- ארגון נשים וולונטרי בחברה מתהווה, תל אביב 1978. דבורה הכהן, עולים בסערה, ירושלים תשנ"ד. דבורה הכהן (עורכת), קיבוץ גלויות, ירושלים תשנ"ח. המכון לחקר דעת הקהל, מפי נשים, מחקר בין עקרות בית על קיצוב מזונות ואספקה, מאי 1949. פנינה להב, "כשהפאלי אטיב רק מקלקל": הדיון בכנסת על חוק שיווי זכויות האישה", זמנים 47-46, 1993, עמ' 159-149. משה ליסק, בוורלי מזרחי, עפרה בן-דוד (עורכים), עולים בישראל, ירושלים תש"ל. משה ליסק, העלייה הגדולה בשנות החמישים, ירושלים 1999. מרדכי נאור (עורך), עולים ומעברות, 1952-1948, ירושלים תשמ"ז. שלמה סבירסקי, לא נחשלים אלא מנוחשלים, חיפה 1981. דליה עופר (עורכת), בין עולים לוותיקים, ירושלים תשנ"ו. צבי צמרת, ימי כור ההיתוך, ירושלים 1993. צבי צמרת וחנה יבלונקה, העשור הראשון, תש"ח-תשי"ח, ירושלים תשנ"ח. ליליאן קורנפלד, מה אבשל ממנות צנע?, תל אביב 1949. שמעון רובינשטיין, מברלד עד מעברת ראש-פינה, תל אביב 1993. אילה רז, חליפות העתים, ישראל 1996. תום שגב, 1949 – הישראלים הראשונים, ירושלים 1984. אברהם שטאל, משפחה וגידול ילדים ביהדות המזרח, ירושלים 1993. אהוד שפרינצק, איש הישר בעיניו, אי לגליזם בחברה הישראלית, תל אביב 1986. Andre Rae, Homemakers, Chicago & London 1981. D. Bernstein, (ed.), Pioneers and Homemakers, New York 1992. Caroline Davidson, A Woman’s Work is Never Done, London 1982. Mary Douglas, Purity and Danger, London & New York 1966. Yonas Frykman and Orvar Lofgren, Culture Builders: A Historical Anthropology of Middle-Class Life, New Brunswick N.J. 1987. Deborah Lupton, Medicine as Culture, London, Thousand Oaks & New Delhi 1994. Glenna Matthews, Just a Housewife, New York & Oxford, 1987. William Ian Miller, The Anatomy of Disgust, Cambridge & London 1997. Ann Oakley, Woman’s Work, New York 1974. Ann Oakley, The Sociology of Housework, New York 1974. Annegret S. Ogden, The Great American Housewife, Westport Connecticut & London England 1986. Raphael Patai, Israel between East and West, Philadelphia 1953. Judith Shuval, Attitudes and Behavior Concerning Health and Sanitation, Jerusalem 1955. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0662.1290 ישראל, ארה"ב ויהדות אמריקה במבט משווה | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
|
Israel, U.S.A and American Jews in Comparative View קורס זה מועבר במקביל באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס . הקורס דן בסוגיות מרכזיות מתוך שלוש זוויות ראייה - הישראלית , האמריקאית והיהודית אמריקאית. הקורס יעסוק בברור הקשרים בין ארצות הברית וישראל, בתנועה הציונית וביחסה לארה"ב וליהדות ארה"ב, בתפיסת הסכסוך באזורינו על ידי האמריקאים ועל ידי יהודי ארה"ב ובהשפעה המתרחבת של אר"הב על ישראל. כמו כן יבדוק הקורס את התמורות במעמדה של יהדות אר"הב ואת הקשר בינה לבין ישראל ובינה לבין החברה האמריקאית ככלל. במהלך הקורס יערכו שלושה שיעורים משותפים בזמן אמת עם אוניברסיטת לוס אנג'לס באמצעות טכנולוגיית וידאו המאפשרת למידה מרחוק, שבהם ייעשה ניסיון לדון בסוגיות משותפות תוך דיאלוג ישיר בין הסטודנטים הישראלים והאמריקאים. הקורס ינוהל על ידי ד"ר אייל נווה וישותפו בו מרצים אורחים מתחומים שונים בהתאם לתכנים שיודגשו במהלך השעורים כגון ספרות, קולנוע, דתות, כלכלה ועסקים, היסטוריה, משפטים וכדו'. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 22/07/04 ב-13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1291 ישראל,ארה"ב ויהדות אמריקה במבט משווה | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
| Israel, U.S.A and American Jews in Comparative View
קורס זה מועבר במקביל באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס . הקורס דן בסוגיות מרכזיות מתוך שלוש זוויות ראייה - הישראלית , האמריקאית והיהודית אמריקאית. הקורס יעסוק בברור הקשרים בין ארצות הברית וישראל, בתנועה הציונית וביחסה לארה"ב וליהדות ארה"ב, בתפיסת הסכסוך באזורינו על ידי האמריקאים ועל ידי יהודי ארה"ב ובהשפעה המתרחבת של אר"הב על ישראל. כמו כן יבדוק הקורס את התמורות במעמדה של יהדות אר"הב ואת הקשר בינה לבין ישראל ובינה לבין החברה האמריקאית ככלל. במהלך הקורס יערכו שלושה שיעורים משותפים בזמן אמת עם אוניברסיטת לוס אנג'לס באמצעות טכנולוגיית וידאו המאפשרת למידה מרחוק, שבהם ייעשה ניסיון לדון בסוגיות משותפות תוך דיאלוג ישיר בין הסטודנטים הישראלים והאמריקאים. הקורס ינוהל על ידי ד"ר אייל נווה וישותפו בו מרצים אורחים מתחומים שונים בהתאם לתכנים שיודגשו במהלך השעורים כגון ספרות, קולנוע, דתות, כלכלה ועסקים, היסטוריה, משפטים וכדו'. | |
| 0662.1292 יסודות הרטוריקה: שלושה נאומים הומניסטיים | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| Three Humanistic Orations
הקורס יעסוק בשלשה נאומים, מתקופות שונות, שמהווים ביטויים שונים של חשיבה הומניסטית: "האפולוגיה של סוקרטס", נאום ההגנה של סוקרטס במשפטו באתונה כפי שהוא מופיע בכתבי אפלטון. נאום על כבוד האדם, נאומו של ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, שנתפס כמניפסט של ההומניזם הרנסאנסי. האקזיסנציאליזם הוא הומניזם, נאום ההגנה של ז'אן-פול סרטר, בן המאה העשרים, על הפילוסופיה האקזיסטנציליסטית. הקורס יבקש לעמוד על הדרך בה באה לידי ביטוי החשיבה ההומניסטית בתוך הקשרים תרבותיים שונים בהם היא מופיעה. הקורס מתאים למסגרות הבאות: מפגשי תרבות, הקבץ רטוריקה, צדק חברתי: הגות, משפט ותרבות והקבץ היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.1310 שיטות מחקר במדעים קוגניטיביים | |
| מר מיכאל בקמן | שו"ת |
| מר מיכאל בקמן
Research Methods in the Cognitive Sciences הקורס מועבר במתכונת של שיעור ותרגיל. בשיעור נלמדים היסודות הכלליים של שיטות המחקר בבני- אדם, תוך שימוש בדוגמאות מתחומים קוגניטיביים. בתרגיל מוסברים הכלים הסטטיסטיים לבחינה ולהסקה ממחקרים אלו. הנושאים הנלמדים בשיעור: מושגי יסוד בחקירה מדעית (משתנים בלתי-תלויים ותלויים, מונחים תאורטיים ותצפיתיים, בעיית המחקר והשערתו), שיטות דגימה, סוגי מהימנות וסוגי תוקף והדרכים למדידתם, תנאים להסקה על סיבתיות, מערך מחקר מתאמי מול ניסויי, מערכי ניסוי ואיומים על תוקף ממצאי ניסוי. התלמידים יתנסו בבניית שאלון, בביקורת מאמר אמפירי, ובתכנון ניסוי וכתיבת מאמר מדעי אמפירי. הנושאים הנלמדים בתרגיל: סטטיסטיקה תיאורית - סולמות מדידה, ערכי מרכזי פיזור, מתאמים, הצגה גרפית של נתונים; סטטיסטיקה היסקית - לוגיקה של בדיקת השערות, מבחני Z ו - t כדוגמא למבחני מובהקות פרמטרים, מבחן X2 כדוגמא למבחן מובהקות אי-פרמטרי. | |
| דרישות קדם: מבוא למדעים קוגניטיביים | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': יוגשו עבודות במהלך הסמסטר | |
| סמסטר ב', מועד ב': לא ינתן מועד נוסף | |
| 0662.1453 המלים ככישוף והכישוף שבמלים - גלגמש, אחיו וכל השאר | |
| גב' שפרה שמואלביץ | שיעור |
|
Words as Magic and the Magic of Words הספרות שנכתבה במזרח העתיק האמינה בכוחן המכשף של המלים. למרבה הפלא מה שחרט האדם לפני אלפי שנים על לוחות טין מדבר אלינו היום כאן ועכשיו, וקסם הכישוף לא נעלם. נחלק את התוכנית לחמישה פרקים: מבוא: סקירה כללית על הגיאוגרפיה, ההסטוריה בקיצור נמרץ, הכתב, הלשונות, הדת, הספרות ועוד. א. האדם לבדו: נעסוק בעיקר בשני אפוסים - "עלילות גלגמש ו"עלילות לוגלבנדה" שבמרכזם: שאיפת האדם לאלמוות, המאבק בין טבע וציוויליזציה, בדידותו של המנהיג, שאיפת האדם לגבור על המרחק\הזמן ועוד. ב. עזר כנגדו: מחזור השירים "עזה כמוות אהבה" שבמרכזם האירוס על כל תהפוכותיו. ג. האדם בורא את אלוהיו בצלמו: הדת ותפישת האלוהות, מיתוסי בריאה, ההערכה ועוד. נתוודע לתפישת האלוהות ולאלים, לפולחנים למוסדות השלטון, לאורחות החיים, לתפיסת היחס שבין האדם לאלוהיו ובין האדם לזולתו, למשפט ולקובצי החוקים. ד. בין האדם לאלוהיו: הפולחן ועבודת האל, נעסוק ביצירות פולחניות וליריות מסוגות שונות כמו, מזמורים למיניהם, השבעות ולחשים, ספרות החוכמה ועוד. ה. וכל השאר: נתעכב על כמה יצירות שאינן בעלות אופי דתי. העיסוק בכל אחד מן הנושאים ילוּוה בהתבונננות בייצוגים של אפיזודות, ובדמויות של אלים וגבורים באמנות החזותית המסופוטמית. נתבונן בספרות המסופוטמית משש נקודות ראות: 1. סוד הקסם: נעסוק בסגולותיה הפואטיות ובתכניה של הספרות המסופוטמית, ונעמוד על סוד קסמה. 2. הספרות המסופוטמית והאדם בן ימינו: המשורר נתן אלתרמן מצא בספרות זו קרבה אל "התהייה של אין-שחר ואין תכלית הבאה לידי ביטוי בספרות האבסורד המודרנית." נתייחס לרלבנטיות של הספרות המסופוטמית לאדם בן ימינו. 3. הספרות המסופוטמית והתרבות העברית: אין כמעט אף ספר אחד במקרא שאין לו זיקה כל שהיא לתרבות המסופוטמית. נתייחס לזיקה שבין הספרות העברית והתרבות המסופוטמית, ונעמוד על הדמיון וההבדל ביניהן בתחומים שונים כמו, תיאולוגיה, קוסמולוגיה, פולחן, סוגות ספרותיות וטכניקות שיריות, אוצר המלים, הלשון הפיגורטיבית ועוד. נראה גם כי התרבות המסופוטמית היא ערש לידתן של סוגות ספרותיות שנתפשו כיחודיות למזרח לאורך אלפי שנים ואולי עד ימינו. נתייחס לכמה פרשות היסטוריות מקראיות לאור התיעוד הבבלי והאשורי. 4. הספרות המסופוטמית וההווייה הישראלית: ננסה להתבונן בספרות זו כמקור יניקה אפשרי לספרות הישראלית בפרט ולהווייה הישראלית בכלל. ננסה לקרוא את המיתוסים העתיקים כמבעים של הווייה מקומית המתייחדת בקיצוניות הן במחזור העונות האקלימי והן בדיכוטומיה – מדבר וארץ נושבת. נזכיר יצירות ספרות ישראליות (לדאבוני מספרן מועט) שיש להן נגיעה לספרות המסופוטמית או לתפישה המיתית של ההוויה המקומית. 5. הספרות המסופוטמית והמיתולוגיה היוונית: תרבות המערב שחיפשה את שורשיה ביהדות, בנצרות ובהלניזם מגלה בשנים האחרונות, כי כל אלה שאבו מן המסופוטמית. נתעכב בקצרה על מקבילות בין הספרות המסופוטמית לבין הספרות היוונית הקלאסית. 6. אספקטים מיגדריים בספרות המסופוטמית: נתייחס למעמד האשה, ונתעכב בעיקר על דמותה של אשתר כ"אחר האולטימטיבי". נתייחס לתפישה המעוּותת של דמות אשתר בפרט, והאשה "המזרחית" בכלל, בספרות ובאומנות החזותית באירופה הקולונויאליסטית של של המאה התשע עשרה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 09/02/04 ב- 09:00 עד 11/02/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 26/03/04 ב- 09:00 עד 28/03/04 ב- 13:00 | |
| 0662.1760 פוליטיקה ישראלית במבט משוה | |
| ד"ר בועז שפירא | שיעור |
|
Israeli Politics in Comparative View מבוא: יסודות הפוליטיקה, גישות ושיטות בממשל Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 1: "Comparative Politics and Government", pp. 3-19) מיון משטרים וממשלים אייזנשטדט שמואל נח, "תכונות יסוד של המדינה המודרנית" אצל נויברגר בנימין, אילנה קופמן וקובי שמשי, ממשל ופוליטיקה, עם עובד, 1996 (עמ' 31-21) דמוקרטיה Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 2: "Democracy", pp. 20-37) אייזנשטדט שמואל נח, הדמוקרטיה ונפתוליה, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, 2002 (פרק א': "שבריריות ופתיחות"; פרק ב': "רצון הכל והרצון הכללי"; פרק ג': "תפיסות שונות של דמוקרטיה"; פרק ד': "השורשים ההיסטוריים של המשטרים הדמוקרטיים המודרניים", עמ' 40-9) לאומיות, בית לאומי והגדרה עצמית אקצין בנימין, לאומים ומדינות, עם עובד, 1980 (פרק 1: "בסבך המונחים" עמ' 12-9; פרק 3: "התופעה הקרויה לאום" עמ' 34-27) תרבות פוליטית והשתתפות פוליטית Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 4: "Political Culture", pp. 59-79; Chapter 5: "Political Participation", pp. 80-95) הורוביץ דן, משה ליסק, מצוקות באוטופיה, עם עובד, 1990 (פרק 4: "אידיאולוגיה ותרבות פוליטית", עמ' 197-142) אריאן אשר, הרפובליקה הישראלית השניה, זמורה ביתן, 1997 (פרק 12: "היבטים של תרבות פוליטית", עמ' 343-316) בחירות, בוחרים ודעת-קהל Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 6: "Elections, Voters and Public Opinion", pp. 96-112) מפלגות Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 8: "Political Parties", pp. 131-147) גולדברג גיורא, המפלגות בישראל: ממפלגות-המון למפלגות אלקטורליות, רמות, 1992 (פרק 3: "מבנה וארגון"; פרק 4: "היקף ותיפקוד" עמ' 159-87) קבוצות אינטרס Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 7: "Interest Groups", pp. 113-130) ישי יעל, קבוצות אינטרס בישראל, עם עובד, 1986 (פרק 1: "קבוצות אינטרס – הדילמה הדמוקרטית", עמ' 32-11) קואליציות ומשילות Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 12: "The Political Executive", pp. 202-218) קורן דני, בועז שפירא, קואליציות, זמורה ביתן, 1997 (פרק 1: "דמוקרטיה קואליציונית", עמ' 13-22) דרור יחזקאל, תזכיר לראש הממשלה – ב. לבנות מדינה, אקדמון, 1989 (פרק ג': "מצוקת היכולת למשול", עמ' 74-49) משפט ופוליטיקה Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 9: "Constitutions and The Legal Framework", pp. 151-167) רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, שוקן, 1991, מהדורה רביעית ("מבוא", עמ' 34-17) הבירוקרטיה Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 13: "Beureaucracy", pp. 219-235) גל-נור יצחק, דוד רוזנבלום, אלון יראוני, "רפורמה במנהל הממשלתי בישראל", אצל נחמיאס דוד וגילה מנחם, המדיניות הציבורית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999 (עמ' 157-117) יחסים בין קהילות לאומיות שכנות Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 10: "Federal, Unitary and Local Government", pp. 168-183) אקצין בנימין, לאומים ומדינות, עם עובד, 1980 (פרק 9: "פרישה", עמ' 132-124) | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0662.2011 מפגש תרבויות: התנגשות או הסתגלות - גישה אנתרופולוגית | |
| פרופ' אלי דאב | שיעור |
|
Culture contact – Conflict and acommodation: an Anthropological Perspective תוצאה אחת מתהליך הגלובליזציה היא המפגש, ולעתים ההתנגשות, בין תרבויות שונות. בקורס זה נדון בגישות שונות שפותחו ע"י אנתרופולוגים בחקירתם את טיב התרבות האנושית בכלל, ואת התופעות של התנגשות, [ACCOMODATION], ומזוג כתוצאות מפגשים בין תרבויות. מנקודות מבט אלה, ננסה לשפר את הבנת מספר תופעות ספציפיות - וביניהם בעיות דחופות. בין היתר, נדון על הנושאים הבאים: להיות יהודי בגולה, ולהיות יהודי בישראל, אספקטים חברתיים ותרבותיים במגפת ה-AIDS באפריקה, דרום אפריקה החדשה ותרבות ה-APARTHEID, רפואה ותרבות, החנצרות האפריקאים ואפריקניזציה של הנצרות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0662.2012 לאקאן, היהדות ושאלת האב בפסיכואנליזה | |
| מר יצחק בנימיני | שיעור |
|
Lacan, Judaism and the Question of the Father בקורס נבקש להציג את התמודדותו של הפסיכואנליטיקאי הצרפתי הרדיקלי, ז'אק לאקאן (1901-1981), עם המסורת התיאולוגית המונותיאיסטית (במיוחד של היהדות). כל זאת על רקע תפישת הדת, האלוהים והאב, אצל אבי התנועה הפסיכואנליטית, זיגמונד פרויד. במהלך הקורס נבחן את עמדתו ה"איקונוקלסטית" ואולי אף היהודית של לאקאן כנגד הסדר הדמיוני לטובת הסדר הסימבולי, השפה ומעמד האב ביחס לסובייקט. לשם כך נקרא בטקסטים: "שלב המראה", הסמינר "פסיכוזות" וסמינר 11, ונתרכז במיוחד בשיעור שלאקאן העביר "הקדמה לסמינר על שמות-האב (Noms-du-Père)" (1963). בשיעור זה מתמודד לאקאן מחדש עם השאלה החשובה ביותר במסגרת הפסיכואנליזה הפרוידיאנית כמו גם הלאקאניאנית – שאלת האב. לשם כך, לאקאן בוחן מחדש את המיתוס האדיפלי דרך עיצובו היהודי בעקדת יצחק, תוך עיון בטקסט המקראי, בפרשנות של רש"י לאותם פסוקים ובציורו של קאראווג'ו "עקדת יצחק" (1595-1600). לאחר דיון זה נייחד כמה שיעורים לדיונים לאקאניאניים נוספים אודות הדת והיהדות בפרט. סדר הלימוד: היבטים ביוגרפיים של ז'אק לאקאן: ממשפחה קתולית פרובנציאלית לחיי הבורגנות הפריזאית ולמפגש עם הפסיכואנליזה ה"יהודית" הקדמה תיאורטית ללאקאן: הדמיוני, הסימבולי והממשי כמערכי התשתית הפסיכואנליטית תפישת הדת והיהדות של פרויד כהקדמה לזו של לאקאן תפישת המבט אצל לאקאן כעמדה אנטגוניסטית לדמיוני או אף איקונוקלסטית החזרה לשאלת האב הפרוידיאנית והעדפת האב הסימבולי (שם האב) על פני האב הדמיוני של הפסיכוזה סמינר 7 "האתיקה של הפסיכואנליזה" - אתיקה מונותיאיסטית והביקורת הפאולינית על חוק האב היהודי ה-אחר הגדול (l'Autre) ודמות האלוהים – הסובייקט המקריב עצמו עבור המבט של האחר הגדול בעקבות עקדת יצחק ביהדות התמודדותו של לאקאן עם ה"אניגמה" של השואה היהודית בסמינר 11 ושאלת ההתקרבנות ל-אחר ההיתקלות בממשי ותפישת ה"טרמנדום" אצל רודולף אוטו – בחינה מחדש של התגלותה הטראומטית של האלוהות המקראית לסיכום: הפסיכואנליזה הלאקאניאנית כאתגר לעמדה המונותאיסטית העכשוויות ביבליוגרפיה חלקית (מלבד כתבי לאקאן המצוינים לעיל): Boyarin, Daniel (ed.). 1997. Lacan Christian Science. American Imago: Psychoanalysis Culture 54 (2). de Certeau, Michel. 1986. “Lacan: An Ethics of Speech.” In Heterologies: Discourse on the Other. Minneapolis: University of Minnesota Press, pp. 47-66. DiCenso, James J. 1994. “Symbolism and Subjectivity: A Lacanian Approach to Religion.” The Journal of Religion 74: 45-64. Haddad, Gérard. 1994. “Judaism in the Life and Work of Jacques Lacan: A Preliminary Study.” Discourses of Jewish Identity in Twentieth-Century France. Yale French Studies 85: 201-216. Reinhart, Kenneth. 2000. “Lacan and Monotheism: Psychoanalysis and the Traversal of Cultural Fantasy.” Jouvert: A Journal of Postcolonial Studies 3. Tort, Michel. 2000. “Lacan’s New Gospel”. Lacan in America. Ed. by Jean-Michel Rabaté. New York: Other Press, pp. 153-187. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0662.2013 "ארץ-ישראליות" משווקת לגולה בראשית ספרות הילדים העברית | |
| ד"ר בשמת אבן זהר | שיעור |
| "ארצישראליות" משווקת לגולה בראשית ספרות הילדים העברית
ד"ר בשמת אבן-זהר Marketing New Hebrew Nativeness to the Jewish Diaspora in the Beginnings of Hebrew Children’s Literature in Palestine בראשיתה של ספרות הילדים העברית בארץ ישראל נכתבו, החל מסוף המאה התשע עשרה, סיפורים המתארים את ה"ארצישראלי החדש" בעזרת רפרטואר של "מאפיינים ארצישראליים", כגון הדיבור בעברית וזמרת שירים עבריים. סיפורים אלה נועדו לשווק ולהפיץ את תדמית "היישוב העברי החדש" בגולה ובארץ כאחת. בקורס ייקראו סיפורים אחדים, תיערך היכרות עם הרפרטואר של ה"ארצישראליות", ויובהר כיצד נבחרו המרכיבים החדשים תוך כדי יחסי גומלין עם ספרות הילדים העברית שנכתבה אז בגולה. חובות התלמידים: עבודה בסיום הקורס. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 22/07/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2015 תרבות ולאומיות בספרות ילדים ונוער בארצות המערב | |
| גב' חנה לבנת | שיעור |
|
Ideology and Politics - Cultural basis and concepts of national identity in Children’s Literature הקורס יעסוק במודלים ספרותיים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בארצות המערב , כדי להנחיל להם תשתית תרבותית וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. הקורס יתמקד באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידיאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. הדיון יעמוד על התפקיד התרבותי-חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידיאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר. הקורס יהיה השוואתי ביסודו: במהלכו יידונו טקסטים מן הספרות האמריקנית (לדוגמה: אחרון המוהיקנים וטקסטים אחרים מאת ג'ימס פנימור קופר); מן הספרות הגרמנית (לדוגמה: מעשיות האחים גרים) וכן ספרות ילדים נאצית; מן הספרות האיטלקית (הלב מאת אדמונדו דה אמיצ'יס והרפתקאותיו של פינוקיו מאת קרלו קולודי); מן הספרות היהודית והעברית: ספרות לילדים יהודים בגרמניה בתקופת הרייך השלישי וכן מספרות ההתיישבות בארץ-ישראל ועד לספרות עברית לילדים ולנוער בימינו. דרישות הקורס: עבודת ביניים ועבודה מסכמת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 08/03/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2016 הספרות הישראלית בין "מסורת" ל"כפירה" | |
| ד"ר ידידיה יצחקי | שיעור |
|
Israeli literature between “tradition” and “heresy” מגמות של חילון בתרבות היהודית, הנרמזות כבר בראשית המאה התשע עשרה בספרות ההשכלה, מקבלות ביטוי משמעותי ביותר בספרות העברית מראשית המאה העשרים ועד ימינו. המוטיבים העיקריים המתארים בראשית המאה העשרים את תהליכי החילון הם משבר האמונה מצד אחד, וקריאה לויטאליות יהודית, משוחררת מ"כבלי הדת", מהצד האחר. הספרות הישראלית, ממחצית המאה העשרים ואילך, היא במהותה ספרות חילונית מובהקת, שעיקר עניינה בהוויה האנושית והלאומית במדינת ישראל, ועם זאת היא מקיימת זיקה תרבותית מובהקת למסורות השונות ביהדות לדורותיה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2019 הגנום היהודי- התופעה היהודית בהיסטוריה | |
| פרופ' יגאל עילם | שיעור |
| The Jewish Genome – Probing the Jewish Phenomenon in History
המטרה: בקורס זה נבקש לחשוף ולהציג באור חדש את העם היהודי כתופעה היסטורית ואת השינויים הדרמטיים שעבר בעת החדשה, על רקע מהפכת המודרניות. תקציר: מהי היהדות? – לאומיות? דת? תרבות? מהן מאפייניה ומהי דרכה של היהדות בהיסטוריה. נעמוד על התופעה החוזרת ונשנית בעולם העתיק של נדידת עמים (שבטי המדבר) והיחס בינה לבין ייסודן של ממלכות הקדם, ונבחן לאורה את הנרטיב המקראי אודות שבטי ישראל, כיבוש ארץ כנען והקמת הממלכה. נשווה בין יחסי דת ומדינה בעולם העתיק למקרה הישראלי. האומה הישראלית מתעצבת כאומת-דת (דת שיש לה אומה ולא אומה שיש לה דת) בעלת משטר יחיד במינו – תאוקרטיה (שלטון אלוהים) – שאיננה סובלת משטר ממלכתי מכל סוג אחר. תיבחן מחדש שאלת היחס בין הבסיס הטריטוריאלי לבין המבנה הממלכתי. האם רק במחיר הוויתור על הממד הטריטוריאלי (ארץ-ישראל) והבחירה בחיי גולה נתאפשר המשך קיומה של אומת-הדת? נעקוב אחרי קווי ההתפתחות העיקריים של היהדות בתנאי גלות. האם היה זה קיום משגשג או קיום מצטמצם ונסוג? נבדוק האם התקיימה זיקה בין הצטמצמות עולמה של היהדות ההיסטורית לבין התפתחות מחשבת הקבלה בשלהי ימי הביניים והמקום המיוחד שתפס בה רעיון הצמצום. נבדוק את מצבה של היהדות על סף העת החדשה. נאפיין את מהפכת המודרניות ונבדוק את השלכותיה על אומת-הדת היהודית. הופעת הציונות תיבחן על רקע הופעת הלאומיות והסוציאליזם במרכז ובמזרח אירופה. תיבחן גם שאלת התפקיד שמילאה הציונות בהיסטוריה היהודית המודרנית והאם עודנה ממלאה תפקיד זה. תעלה אפוא שאלת משמעות הציונות בהקשר היהודי הכולל. הניסיון להשיב על שאלה זו ייעשה על רקע ניתוח יחסי דת ומדינה במדינת ישראל (בכלל זה היחסים בין הדת והציונות בטרם מדינה) ושאלת היחס בין הזהות היהודית לזהות הישראלית. פרקי הקורס: היהדות היא תרבות ומה זאת תרבות? קשר דם וקשר דת שבטי מדבר וממלכות דת ומדינה בעולם העתיק אומת הדת היהודית המשולש הישראלי הקדוש התאוקרטיה היהודית נגד הממלכה היהודית נצח הגולה סינדרום הצמצום מהפכת המודרניות פירוק אומת-הדת היהודית לאומיות וסוציאליזם כסוכני מודרניזציה המהפכה הציונית יהדות וישראליות כסטטוס-קוו ביבליוגרפיה: אריך אוארבך. מימזיס. מוסד ביאליק. ירושלים, תשי"ח רודולף אוטו. הקדושה. כרמל. 1999 שמואל נ. אייזנשטדט. המהפכה וטרנספורמציה של חברות, מחקר השוואתי של ציביליזציות. מוסד ביאליק. ירושלים, 1984 בנדיקט אנדרסון. קהילות מדומיינות. האוניברסיטה הפתוחה. תל אביב, 1999 יהושע אריאלי. היסטוריה ופוליטיקה. עם עובד. תל אביב, 1992 שלום בארון. היסטוריה חברתית ודתית של עם ישראל, ימי קדם, חלק ראשון. מסדה, רמת-גן, 1964 יעקב בורקהארט. עיונים בדברי ימי עולם. מוסד ביאליק. ירושלים, תשכ"ב יצחק בער. גלות. מוסד ביאליק. ירושלים, 1980 ישעיהו ברלין. נגד הזרם. עם עובד. תל אביב, 1986 יצחק יהודה גולדציהר. הרצאות על האיסלם. מוסד ביאליק. ירושלים, תשכ"ט ויליאם ג'ימס. החוויה הדתית לסוגיה, מחקר על טבע האדם. מוסד ביאליק. ירושלים, 1984 קליפורד גירץ. פרשנות על תרבויות. כתר. ירושלים, 1990 מרווין האריס. קניבלים ומלכים, שורשי תרבויות. ספריית פועלים. תל אביב, 1980 מיכאל הרינגטון. המהפכה שבאקראי. עם עובד. תל אביב, 1971 גרשון ויילר. תאוקרטיה יהודית. עם עובד. תל אביב, 1974 יעקב טלמון. אחדות וייחוד. שוקן. ירושלים—תל אביב, 1965 יעקב כ"ץ . עת לחקור ועת להתבונן, מסה היסטורית על דרכו של עם ישראל. מרכז שזר. ירושלים, תשנ"ט ישעיהו ליבוביץ. אמונה, היסטוריה וערכים. אקדמון. ירושלים, תשמ"ב "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל. שוקן. ירושלים—תל אביב, 1975 ג'ורג' ה. סאביין. תולדות תורת המדינה, א-ב. תל אביב, 1963 יגאל עילם. קץ היהדות, אומת-הדת והממלכה. ידיעות אחרונות. תל אביב, 2000 "יהדות כסטטוס-קוו. עם עובד. תל אביב, 2000 אלכסנדר פוקס. אתונה בימי גדולתה - המשטר, החברה וחיי הרוח. מוסד ביאליק. ירושלים, 1975 אמיל פקנהיים. על אמונה והיסטוריה, מסות ביהדות זמננו. הספריה הציונית. ירושלים, תשמ"ט אדוארד א' אוואנס פריצ'ארד. תורות של דת פרימיטיבית. מוסד ביאליק. ירושלים, 1998 יחזקאל קויפמן. גלות ונכר, א-ב. דביר. תל אביב, 1929 "תולדות האמונה הישראלית, א-ח, מוסד ביאליק. ירושלים, תשכ"ז אביעזר רביצקי. הקץ המגולה ומדינת היהודים, משיחיות, ציונות ורדיקליזם דתי בישראל. עם עובד. תל אביב, 1993 נתן רוטנשטרייך. על הקיום היהודי בזמן הזה. ספרית פועלים. תל אביב, 1972 אליעזר שביד. היהודי הבודד והיהדות. עם עובד. תל אביב, 1974 "לקראת תרבות יהודית מודרנית. עם עובד. תל אביב, 1995 זאב שטרנהל. בניין אומה או תיקון חברה? עם עובד. תל אביב, 1995 גרשום שלום. דברים בגו, א-ב. עם עובד. תל אביב, 1982 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2020 יהדות עם ובלי אלוהים | |
| פרופ' יוסף אגסי | שיעור |
|
Judaism religious and secular מטרת קורס זה אינה לדון בשאלה האם האל קיים, שכן שאלה זו נדחקה לקרן זווית- מסיבות פילוסופיות אשר כדאי לדון בהן. השאלה, מה מקום האמונה באל בדת עלתה לדיון מפורט במדע החברה המודרני, בעיקר משום שהחוקרים שעסקו בה היו אתיאיסטים, והדיון דורש פירוט מה. השאלה, מה מקום האמונה באל בדת היהודית מעניינת במיוחד שכן המקורות היהודיים דנו בה. התשובות לה ניתנו ברבדים שונים. התשובה הפילוסופית הייתה כי אין הדת תלויה בהנחה דוגמאטית כלשהי. תשובה זו שינתה את אופייה במרוצת הדורות. במיוחד חשובה השאלה עבור אלו הרואים ביהדות לא רק דת אלא גם תרבות אתנית ואף שייכות אתנית ואולי גם לאומית. בכך מתאפשרת לאדם הבחירה בזהות תרבותי ובזהות אתנית גם כאשר הוא מאמין ושומר מצוות. אפשרות דיון כזה נפתחת רק אחר שתידחה הדעה הרומנטית הריאקציונית לפיה לכל אדם זהות אחת. דעה זו מקובלת היום בישראל עד כדי כך שמקובל לסרב לראות ביהדות זהות אתנית נפרדת מהזהות הדתית. מרבית יהודי ישראל אינם שומרי מצוות אולם בסרבם לראות ביהדות זהות אתנית הם רואים את הדת כפויה על עצמם ואת מנהגיהם החורגים מהמסגרת הדתית המסורתית כפגם רציני. על כן ישראל היא הארץ היחידה בעולם ובהיסטוריה היהודית הדוחה כל פלורליזם דתי ובכך היא נדרשת להזכיר לעצמה שוב ושוב שאינה מדינה מוסלמית פונדמנטליסטית. מבחינה פילוסופית ודאי שהפונדמנטליזם המוסלמי אינו לא פונדמנטליזם ולא מוסלמי אלא הדעה הרומנטית הריאקציונית אשר ישראל מקבלת כמו שכנותיה. פילוסופיה זו מסכנת את הדמוקרטיה יום יום ומונעת שלום. נדרש דיון בדעה זו ובכוח השכנוע החזק שלה ובנזק שהיא גורמת לישראל כאן ועכשיו. השאלה הבוערת היא, אם נצליח לדחות את הדעה הרומנטית הריאקציונית, איזו זהות נוכל לאמץ לנו כאן ועכשיו אשר תאפשר לנו להיות חברה יציבה החיה בשלום ובשלווה. ביבליוגרפיה אגסי, יוסף, בין דת ולאום גלנר, ארנסט, לאומים ולאומיות ויילר, גרשון, תיאוקרטיה יהודית פופר, קרל, החברה הפתוחה ואויביה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2022 אדם ללא אלוהים | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| A Human Being Without God
הקורס יעסוק בשלשה הוגים שבחנו בכתביהם את משמעות קיומו של האדם שסלק מעולמו את האל: פרדריך ניטשה, שהכריז על "מות האלוהים" ובחן את האתגרים שאירוע זה, בלשונו, הניח לפתחו של האדם.פרנץ קפקא, שתיאר את הקיום האבסורדי של אדם זה, שממנו ניטל אף הסבל הטרגי הנשגב. אלבר קאמי, שניסה לספק מענה להכרה קפקאית זו דווקא באמצעות דמותו של סיזיפוס, שמשמשת כסמל מיתי לקיום אבסורדי. הספרים בהם יעסוק הקורס: המדע העליז/ פרדריך ניטשה המשפט/ פרנץ קפקא המיתוס של סיזיפוס/ אלבר קאמי הקורס מתאים למסגרות הבאות: מפגשי תרבות, דתות ופסיכולוגיה ופסיכואנליזה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2024 חזון תעתועים בעין המצלמה - פוקוס מקומי | |
| גב' רונה סלע | שיעור |
| Ideology and Vision through the Eye of Local Camera"
כיצד תועדו אירועים מקומיים היסטוריים? כיצד נבנו ושווקו השקפות עולם? כיצד נבנה הדימוי הציוני מחד והפלסטיני מאידך? איך משתקף "אחר" בצילום? כיצד מצטלם "כור היתוך", מי מצלמו ומה כוונת המצלם? מה הוא מקומו של הצילום בבניית חזון לאומי בראשית המאה העשרים ובסופה? כיצד בוחרים עורכי עיתונים איזה דימוי להפיץ? ועוד. הקורס עוסק בהשתקפות ההיסטוריה של ארץ-ישראל וסביבתה מהמחצית השנייה של המאה ה- 19 ועד ימינו דרך הפריזמה הצילומית. תהליכים, מגמות, מאבקים, אירועים והתרחשויות נלכדו בעין העדשה ושווקו באמצעותה. לדימוי הצילומי תפקידים רבים בספירה הציבורית והם אלה שתרמו (ותורמים) לעיצוב השקפות עולם ונורמות. הקורס עוסק בשאלת מורכבותו של הדימוי הצילומי כטקסט רב שכבות, בעיקר נוכח התרחשויות מקומיות פוליטיות, מדיניות, חברתיות ותרבותיות רבות משמעות. במסגרת השיעור ילמדו הסטודנטים את תולדות הצילום המקומי תוך ניתוח של תצלומים מקומיים היסטוריים ועכשוויים בהקשרים פוליטיים, לאומיים ותרבותיים. הסטודנטים ילמדו לחלץ את הקודים והתכנים החבויים בתוך הטקסט הצילומי, ה"תמים" כביכול, ולחשוף את המשמעויות שהוא טומן בתוכו. במהלך הקורס יפגשו הסטודנטים עם צלמים, חוקרים והיסטוריונים. פרטים נוספים על תוכן ומהלך הקורס ינתנו בשיעור הראשון. מועדי הבחינה מפורסמים בלוח בחינות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0662.2025 ילדים טובים, ילדים רעים: בין ספרות ילדים לחינך | |
| גב' רימה שיכמנטר | שיעור |
| Good Boys, Bad Boys:Between Children’s Literature and Education,
ספרות הילדים היא מוצר תרבותי המושפע מתפיסות תרבותיות ביחס לילד ומעוצב על ידן. מטרת הקורס היא לבחון את הקשר בין עמדות תרבותיות רווחות ביחס לילד לבין הספרות הנכתבת עבור ילדים. הקורס מתעתד לבדוק את האופן שבו באות לידי ביטוי בטקסט ספרותי לילדים תפיסות חינוכיות, ערכיות, פסיכולוגיות ופילוסופיות. החלק הראשון של הקורס יעקוב אחר השינויים המרכזיים שחלו בתפיסה התרבותית של הילד במהלך מאות השנים האחרונות ואחר האופן ששינויים אלה השפיעו על הטקסטים שנכתבו עבור ילדים. בחלקו השני והמרכזי של הקורס נתמקד בספרות הישראלית לילדים ולנוער שנכתבה במהלך עשרות השנים האחרונות, תוך ניסיון לעמוד על היחס התרבותי כלפי הילד בתרבות הישראלית העכשווית. במהלך הקורס נקרא טקסטים ספרותיים לילדים, ולצדם טקסטים מתחום החינוך, הפסיכולוגיה של הילד וביקורת התרבות. חובות הקורס: נוכחות פעילה בכיתה, קריאה של החומרים הביבליוגרפיים, הגשת עבודה מסכמת. *חשוב - הקורס סגור לתלמידים שהשתתפו בקורס "ילדים כאן ועכשיו: הילד בתרבות הישראלית העכשווית" שניתן בשנה"ל תשס"ג. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | הערות: הקורס סגור לתלמידים שהשתתפו בקורס "ילדים כאן ועכשיו:הילד בתרבות הישראלית..." משנה"ל תשס"ג |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 22/07/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2026 מעמד הגבר בסביבה פמיניסטית | |
| ד"ר נחום טורצקי | שיעור |
|
Men’s Role in a Feminist Environment במאה האחרונה, כתוצאה מהתפתחות התנועה הפמיניסטית, חל שינוי ניכר במעמד האישה החילונית בעולם המערבי. במקביל השתנה מעמד הגבר,אך שינוי זה לא נבע מתיאוריות מסודרות או מתנועה פוליטית אלא מכורח המציאות. על מנת להרחיב ולהעמיק את המפעל הפמיניסטי, ולקדם חברה שיתופית וצודקת, חשוב לפתח תיאוריה גברית שתיישר קו עם הפילוסופיה הפמיניסטית. אם תכנס לכל ספריה ותחפש כתבים בנושא הפמיניזם, תמצא מדפים עמוסי ספרים בנושא. אך אם תחפש כתבים על גבריות, תמצא מעט ספרים, אם בכלל. ברמה האישית נראה שכל אישה ונערה מודעת לצורך, לזכות, להגדיר ולעצב את עצמה. בניגוד, לרוב הגברים תחושות אלה זרות, טריוויאליות או חסרות משמעות. מטרתי בקורס אינה להציג תיאוריה שתוכל להוות בסיס לתנועה לזכיות הגבר. אנחנו די רחוקים מקוהרנטיות תיאורטית כזו. מטרת הקורס היא לבחון ולחקור מושגים חברתיים ודפוסי התנהגות שקשורים במעמד ותפקיד הגבר בחברה המודרנית. בארה"ב, לדוגמה, הרבה חוקרים טוענים, מסיבות שונות, שאין משבר במעמד הגבר. אך הכחשה זו מעוררת חשד: אם אין משבר, למה טורחים להכחיש את קיומו? בנוסף, השינוי המקביל במעמד הגבר אינו רק עניין של הגיון, אלא גם בעל חשיבות קריטית בחיי היומיום של גברים ונשים כאחד. חשוב גם לציין שרוב אלה שכותבים על גבריות מייצגים גישות פמיניסטיות וקוויריות (Queer). נקודת ההשקפה של הגבר ההטרוסקסואלי חסרה באופן מעורר דאגה. אם גברים במשבר, או בנתק ממעמדם המסורתי, סביר להניח שהגדרה מחדש של מהות הגבר תהיה מקובלת עליהם יותר כשהיא מבוססת על הניסיון האישי, החברתי והפוליטי של גברים דומים להם מאשר על ניסיון חיים כמו שינוי מין או לבישת בגדי נשים. הפמיניזם לא רק שינה את מעמד האישה אלא גם את אופי החברה המערבית בכללותה. ובאותה מידה שבשנות הששים והשבעים התנועה לזכיות האדם בארה"ב נתנה גושפנקא לחיפוש אחר ה'קול' (‘Voice’) הפמיניסטי והקווירי, הגיע הזמן למצוא את ה'קול' הגברי שיעסוק בנושאים הגבריים כפי שהגבר ההטרוסקסואלי רואה אותם, ולא כפי שאחרים מבטאים אותם בשבילו. עד שימצא וישמע הקול הגברי, חצי מאוכלוסיית העולם המערבי (או קצת פחות מחצי) תישאר רדומה וחסרת רגישות למפעל התנועה הפמיניסטית והשפעתה על המציאות שלנו. לדעתי, הפער הנוכחי בין המינים מדגיש את חשיבות הדיון התיאורטי בזהות המינית והמעמד של הגבר. למרות שלימודי גבריות מהווים חלק קטן יחסית מלימודי מגדר, לא נוכל לבחון בפירוט וביעילות את כל נושאי הגבריות. בקורס נדון במיניות הגברית, ביחסים בין גברים לבין עצמם וביחסם לנשים, במעמד האב, בזוגיות, באספקט הכלכלי, באלימות ובהטרדה מינית בבית ובמקום העבודה, וגם נדון בעתיד הגבריות ובחינוך לגבריות. על אף שנשתמש בכתבים וסרטים, המקור הראשוני, שלפיו יתנהל הקורס, יהיה הרגשות, הדעות וניסיון החיים של הסטודנטים. לפיכך, השתתפות ערנית בשיחה, בקיאות בחומר הקריאה והשלמת המטלות בכתב ובעל פה יהיו חיוניים להצלחה ולאפקטיביות של הקורס. מיניות ומעמד הגבר הם נושאים שלרוב הגברים קשה לדבר עליהם בציבור: זה בדיוק המחסום אותו נשאף לעבור בקורס. ביבליוגרפיה: [הכותרים באנגלית מכיוון שעדין לא מצאתי אם הכתבים תורגמו לעברית] Dabbs, James and Marry, Heroes, Rogues, and Lovers: Testosterone and Behavior; MeGraw Hill, NY, 2000. Dickinson, Amy. “What Boys Need”; Time Magazine, August 7, 2000, p. 94. Kegan Gardiner, Judy, ed. Masculinity Studies & Feminist Theory: New Directions; Columbia U. Press, NY, 2002 Gilligan, Carol. In a Different Voice; Harvard U. Press, Mass., 1982 Goldfarb, Herb. The New Male Sexuality; Wellness Institute, Inc., LA, 2001 Hoff Sommers, Christina. War Against Boys; Simon & Schuster Paperbacks, NY, 2001 Lerner, Sharon. “The Whys of Group ‘Sex’: Exploring the Psyche of the Crowd”; The Village Voice, July 4, 2000, p. 32 May, Strikwerda, and Hopkins, eds. Rethinking Masculinity: Philosophical Explorations in Light of Feminism, Second Edition, Rowman & Littlefield Publishers, Inc., NY, 1996 Noel, Peter. “Homeboys and Girls: Sex Crimes of the Hip Hop Generation”, The Village Voice, NY, July 4, 2000, pp. 23-27 Pollack, W. and Shuster, T. Real Boys’ Voices; Penguin USA, 2001 Vincent, Norah. MY MIRROR: “Class War”; The Village Voice, NY, June 7, 2000 Whitehead, S. M. and Barrett, F. J., eds. The Masculinity Reader; Blackwell Publishers Inc., MA, USA, 2001 Zilbergeld, Bernie. The New Male Sexuality, Revised Edition; Bantam Books, NY, 1999 | |
| 0662.2027 סטודיו משלהן: אמניות ישראליות, הקאנון האחר | |
| גב' טל דקל | שיעור |
| A Studio of Their Own: Israeli Women Artists, An Alternative Cannon
קורס זה יערוך סקירה מקיפה של תולדות האמנות שנעשתה בישראל על-ידי נשים, ויציע קאנון אלטרנטיבי לדמויות המפתח של האמנות הישראלית – ראובן רובין, יוסף זריצקי, יחזקאל שטרייכמן, יגאל תומקרין ואחרים. הקורס יפרוש את היריעה בהתקדמות כרונולוגית, משנות העשרים של המאה העשרים ועד יצירות אמנות עכשוויות הנעשות על-ידי אמניות צעירות בישראל. דמויות מפתח נשיות שיודגשו במהלך הסמסטר ושיצירותיהן ידונו יהיו למשל אנה טיכו וציונה תג'ר מדור האמניות הוותיקות של שנות העשרים והשלושים; אמניות משנות הארבעים והחמישים כרות שלוס ואביבה אורי; אמניות שנות השישים והשבעים כגון אלימה, ביאנקה אשל-גרשוני ומיכל נאמן; וכלה באמניות צעירות כנעמי סימן-טוב, מרילו לוין והילה לולו-לין. במהלך הסמסטר תוזמן אמנית לפרזנטציה ולדיון אודות גוף יצירתה ואף יתקיים ביקור באחת התערוכות המתקיימות בעיר, שעניינה אחת האמניות או אחד הנושאיחם שנדונו בשיעור במהלך הסמסטר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2029 שפינוזה, רוזנצוייג, לוינאס: שלושה יהודים נוכח אירופה | |
| מר אלי שיינפלד | שיעור |
| Spinoza, Rosenzweig, Levinas: Three Jewish Facing Europe
עם פתיחתם של שערי המודרנה ליהודים, נוצרה צורה חדשה של יהודי: היהודי המודרני. בעקבות התערותו בתרבות האירופאית-מערבית – הן הלאומית, הן התרבותית-דתית והן הפוליטית – עומד יהודי זה, שאת הופעתו אפשר לתארך בערך באמצע-סוף המאה השמונה עשרה, מול שאלות חדשות, הנוגעות לזהותו הכפולה (יהודית/מודרנית): מיהו יהודי זה, שזה עתה יצא מהגטו? האם הוא צרפתי? גרמני? מהו היחס בין הזהות האירופאית שלו לבין זהותו היהודית-היסטורית? ובכלל, האם ניתן עוד להצדיק את קיומה של היהדות – פרטיקולריזם דתי-לאומי מתבדל – בעולם בו הערכים השולטים הם נאורות ואוניברסליות, ערכים המנוגדים תכלית הניגוד להבחנה בין "ישראל" ל"עמים"? לראשונה בתולדותיו, נדרש היהודי להשיב לשאלות אלו. בקורס המוצע, נבקש לעקוב אחר שלשה "יהודים מודרניים" – ברוך שפינוזה, פרנץ רוזנצוויג, ועמנואל לוינס – ולבחון דרכם ודרך התקופות המשתקפות בהם את היחס הדינמי של היהודי המודרני ל"אירופה". שפינוזה, או: אירופה הפוליטית-חילונית שפינוזה, שחי לפני הכינון הפוליטי המובהק של אירופה (הממוקם בד"כ בין 1789 ל-1815), הוא האב-טיפוס של היהודי החילוני. מבין שני מרכיבי הזהות שלו מעדיף יהודי זה את המרכיב המודרני. ה"מסכת התיאולוגית-מדינית", במובן זה, מהווה מסמך פרדיגמטי לבחינה מעמיקה של הזהות היהודית-חילונית. התיזות של שפינוזה על שאלת היחס שבין היעוד המטפיזי של ישראל לבין יעודו הפוליטי, על מעמדן של כתבי הקודש, ועל שאלת היחס בין "דת למדינה", הן אקטואליות מתמיד. שפינוזה, שאינו רק יורש את התרבות האירופאית אלא גם מהווה אחד מהדמויות הבולטות שעיצבו אותה, יספק כך את הצורה הראשונה של היהודי המודרני, זה שמחפש את הסימביוזה עם אירופה. רוזנצוויג, או: אירופה היהודו-נוצרית רוזנצוויג, היהודי של תחילת המאה העשרים, החליט לחזור ליהדות על סף התנצרותו. דמותו תספק לנו את צורת היהודי המודרני המתעמת עם המודרניות הנוצרית, ובמסגרתה מצדיק את קיומו של היהודי. נבקש לקרוא את "כוכב הגאולה" – יצירת המופת של רוזנצוויג – ככתב הגנה על היהדות, וכנסיון להצביע על ההכרח המטאפיזי של היהודי בכלכלת ההוויה (אצל רוזנצוויג, מקום זה בא לידי ביטוי בדיון שהוא מקדיש ליעוד המטא-היסטורי של ישראל בחלק השלישי של ה"כוכב"). רוזנצוויג מספק כך תשובה בסיסית ראשונה לשפינוזיות, תוך שהוא מפתח דיאלוג אמיתי וכנה – גם אם ביקורתי – עם העולם האירופאי. לוינס, או: אירופה שאכזבה השלב השלישי והאחרון במסע שלנו יתמקד בלוינס, ההוגה היהודי בן-זמננו. לוינס מדבר מתוך מציאות "פוסט-אירופאית" (כפי שהמודרניות הפכה בתקופתינו לפוסטמודרניות). הפוסט-אירופאיות מאופיינת במעבר מאירופה שלפני מלחמות-העולם, זו שהייתה שם-נרדף לנאורות ולשלום, ושבה הוזמנו היהודים (לפחות פורמלית) להשתתף, לבין אירופה שלאחר המלחמות, זו שהמציאות טפחה על פניה ושהביטה נכוחה במקום אליו הנאורות הובילה, בזוועות אותן הנאורות נכשלה למנוע. נוכח אירופה זו, שהרפתקאתה המודרניסטית הסתיימה בשדה הקרב ובתאי הגזים, משתנה גישתו של היהודי מן הקצה לקצה. לוינס חווה את מלחמות העולם והכיר את המציאות החדשה של היהודי במחצית השניה של המאה העשרים. ככזה, הוא יכול להעניק לנו מודל של מחשבה יהודית, שלמרות האכזבה מאירופה נזקקת עדיין להגדיר עצמה ביחס לישות זו, ולו רק על מנת להשתחרר ממנה. הטקסטים שישמשו אותנו בקורס יהיו בעיקר ה"מסכת התיאולוגית-מדינית" של שפינוזה, "כוכב הגאולה" של רוזנצוויג, והמאמרים של לוינס המקובצים בספר "חירות קשה". | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2030 תיאוריות פסיכולוגיות בהתפתחות האישה | |
| גב' אפרת זיו | שיעור |
| Woman’s Psychology: Theoretical Aspects
מטרת הקורס: להתוודע אל סוגיות תיאורטיות בפסיכולוגיה של האשה, אל ביקורת פמיניסטית על מאגר הידע המסורתי בתחום הפסיכולוגיה של האשה, ואל נושאים ייחודיים להוויה הנשית דרישות הקורס: * קריאת חומר ביבליוגרפי באופן שוטף * נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים * 3 דפי קריאה ביקורתית * בחינת סיום שעור 1 : הכרות והקדמה שעור 2: הקדמה לפסיכולוגיה פמיניסטית של האשה קריאה: פרנץ', מ. מעבר לעוצמה: על נשים, גברים ומוסר. הוצאת זמורה ביתן. עמ' 339-305. שעור 3: פרויד ונשיות קריאה: פרויד, ז. "הנשיות". בתוך תרבות בלא נחת ומסות אחרות. דביר, ת"א, 1988. עמ' 267-286. שעור 4: ביקורת פמיניסטית על התיאוריה הפרוידיאנית קריאה: Mitchel, J. “Psychoanalysis and women”. In Essential papers on the psychology of women. ed. zanardi, C. NY and London: NY University press, 1990. pp. 331-343. שעור 5-6 : פסיכואנליזה פמיניסטית קריאה: Chodorow, N. Feminism and Psychoanalytic Theory. New Haven and London: Yale University Press, 1989. Chapter 5. קריאה: Irigaray, L. "This sex which is not one". in Marks, E. and Courtivron, I.D. (eds), New French Feminisms, Brighton: Harvester. שעור 7 : תיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית והביקורת הפמיניסטית עליה. קריאה: גיליגן, ק. בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה. תרגמה: נעמי בן חיים. ספרית הפועלים, תל אביב, 1995. פרק 2. שעור 8-9: גברים ונשים - מקור ההבדלים קריאה: Fuss, D. Essentially speaking: Feminism, nature & difference. NY: Routledge, 1989. pp. 1-6. Feinberg, L. Transgender warriors: making history from Joan of Arc to Dennis Rodman. Boston: Beacon Press, 1996. pp. 101-107. שעור 10: פוליטיקה של מיניות (1) קריאה: הרמן, ג'ודית לואיס. טראומה והחלמה. ת"א: עם עובד: ספרית אופקים, 1992, עמ' 43-49; 144-160. שעור 11: פוליטיקה של מיניות (2) קריאה: Goldner, V. and Walker, G. “The Wounded prince and the women who love him”. In eds. Burck, C. and Speed, B. Gender, Power and Relationships. NY: Routledge, 1995. pp. 24-45. שעור 12: פוליטיקה של מיניות (3) קריאה: Benjamin, J. “Master and slave: the fantasy of erotic domination”. In eds. Snitow, A. Stansell, C. Thompson, S. Powers of desire: the politics of sexuality. NY: Monthly review press, 1983. pp.280-300. שעור 13: פוליטיקה של שוני קריאה: Braidotti, R. “The Politics of Ontological Difference”, in ed. Brennan, T. Between Feminism & Psychoanalysis. NY: Routledge, 1989. pp. 89-105. שעור 14 סיכום | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2031 הרטוריקה של התבונה: האישה כמשבצת ריקה | |
| גב' נועה גדי | שיעור |
| הרטוריקה של התבונה: האשה כמשבצת ריקה
גב' נועה גדי The Rhetoric of Reason: Women as Blank Space האידיאל הפילוסופי של האדם התבוני, הרציונלי, חבר במציאות לדמותו של הגבר והותיר את האישה מחוץ למעגל. ברמת השיח התיאורטי והמדעי המשיכו פילוסופים ומדענים גברים לעשות שימוש במונחים השגורים של אוניברסליות חובקת-כל, כאילו התבונה היא תכונה אנושית משותפת לשני המינים. בחייהן, המשיכו נשים לתפקד בחברה גברית כיצורים נחותים מבחינה אינטלקטואלית, למרות הניצוץ התבוני שהבדיל בכל זאת בינן לבין החיות, כשסימן שאלה גדול מרחף מעל היכולת שלהן "לדעת" את העולם או לספק ידע אודות העולם. במובן זה, מילאה האישה משבצת ריקה מתוכן. אך כבר במסגרת השיח הפילוסופי עצמו ומתודת החשיבה שאפיינה אותו, למן הרציונליזם הקרטסיאני של המאה ה17- ועד לפוזיטיביזם של המאה ה20-, זיהו תאורטיקניות פמיניסטיות את הכשל הרעיוני מאחורי הרטוריקה של אידיאל התבונה הגברי ואת הסדקים בחזות האובייקטיבית של הידע המדעי. לביקורת הפמיניסטית תפקיד חשוב בחשיפה של הרובד האידיאולוגי הזה באמצעות ניתוח מגדרי של תבניות החשיבה והשפה של הטקסטים הקנוניים שמייצגים את תפישת "הנאורות". אנו נבחן מקרוב את תרומתן של תאורטיקניות פמיניסטיות לשיח הביקורתי אודות הנאורות ולערעור על המסד התרבותי-חברתי כמו גם על המסד הפילוסופי-מדעי שלה. רשימה ביבליוגרפית חלקית: Chandler John, “Feminism and Epistemology”, Metaphilosophy, vol. 21. No 4, October 1990, pp. 367-381. Gross, R. Barry, “What Could a Feminist Science Be?” The Monist, vol. 77, no 4, pp. 434-444. Keller, Fox Evelyn, “Feminism and Science”, Feminist Theory: A Critique of Ideology, Nannerl O. Keohane, Michelle Z. Rosaldo, and Barbara C. Gelpi (eds.), Brighton: The Harvester Press, 1982, pp. 113-126. Harding, Sandra, “Rethinking Standpoint Epistemology: What is Strong Objectivity?” Feminism and Science, E. Fox Keller and H.G. Longino (eds.), Oxford University Press, 1996, pp. 235-248. Longino E. Hellen, “In Search of Feminist Epistemology”, The Monist, vol. 77, pp. 472-485. Loyed, Genevieve, “The Man of Reason”, Women, Knowledge, and Reality: Explorations in Feminist Philosophy, Ann Garry and Marylin Pearsall (eds.), New York & London: Routledge, 1992, pp. 111-127. לצד הטקסטים בהגות פמיניסטית, תהיה התייחסות לקטעים נבחרים מתוך החיבור של דקארט על המתודה, החיבור של קאנט על הנאורות, הביקורת של ניטשה על התרבות המדעית, אדורנו והורקהיימר על הדיאלקטיקה של הנאורות, ועוד. | |
| 0662.2032 באראכה - מיסטיקה צופית בעידן המודרני | |
| ד"ר אירית בק | שיעור |
| Baraka: Mystical Sufism in Modern Times
המונח הצופי באראכה מוגדר כחסד אלוהי שבו ניחן השיח' וממנו הוא יכול להשפיע על חסידיו מה הם תפקידיה של הבאראכה בעידן בו השיח התרבותי והרוחני מורכב, מחד, מתפיסות מערביות וחילוניות אנטי מיסטיות, ומאידך מתפיסות של הניו-אייג', המייחסות חשיבות מרכזית למיסטיקה על גווניה השונים? במהלך הקורס תבחן שאלה זו לאור התפתחותה של המיסטיקה הצופית באיסלאם בעידן המודרני. לאחר בחינת שורשיה והתפתחותה ההיסטורית, תבחנה הדרכים בהם מתמודדת המיסטיקה הצופית עם תהליכי שינוי חברתי כגון עיור, התפשטות ההשכלה המערבית ואמצעי התקשורת וכן לנוכח צמיחתו של רדיקליזם מוסלמי. במקביל, תבחנה דרכים בהן מגבשת המיסטיקה הצופית את אפיוניה המיוחדים בתקופה המודרנית ומשפיעה, בתורה, על עיצוב השיח של עידן זה. דיון מיוחד יוקדש להתפתחות התפיסה הרואה במיסטיקה הצופית גשר לדו-קיום בין איסלאם לבין יהדות. ההיבטים המוחשיים של המיסטיקה הצופית, כגון פולחן קדושים, ינותחו הן בדרכים טקסטואליות והן באופן ויזואלי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0662.2033 ביולוגיה ומגדר | |
| פרופ' ג' ני קין | שיעור |
| Biology and Gender
אבולוציה וסוציוביולוגיה -אבולוציה של האדם אבולוציה, סוציוביולוגיה וביקורת פמיניסטית – תחרות מול שתוף פעולה, תפקידים מיגדריים Bleier pp 15-46 אטולוגיה – התנהגות בעלי חיים- קבוצות חברתיות ניתוח כללי התנהגות בעלי חיים בעיקר קופי אדם: בדרך כלל רק ההתנהגות של הזכרים נבדקה. זרם חדש פמיניסטי בפרימטולוגיה מביא תמונה חדשה מיניות של פרימטים - בונובוים ושימפנזים מיניות קופי אדם יכולים מלמדת על ביולוגית המיניות הנשית – מה ביולוגי במיניות שלנו? Hrdy, 1983, 131-160 מיניות ונשים (1) - מחקר על גוף האישה ביקורת על המחקר האנטומי שבודק את איברי המין הנשיים Bleier 162-193 מיניות ונשים (2) - תגובה מינית של האישה היסטוריה של המחקר וניתוח של דעות מוטעות (misconception) בביולוגיה ורפואה והשפעתם על ההתנהגות המינית של נשים אינסטינקטים ואמהות- פרימטים/בני אדם ניתוח סוציוביולוגי של אמהות: לחצים השרדותיים על אמהות קופות ונשים. השפעת הסביבה ורשתות חברתיות על אם וילד Hrdy, 1999, pp. 3-54 נשים, פסיכותרפיה ורפואה (ודיון) יחס של פסיכואנליזה לתפקידי הנשים בחברה - הפסיכואנליזה יכולה לפעול או למען שינוי חברתי או לדכא את הנשים. נשים, רבייה והרפואה מחקר המוח - שני חצאי כדור המוח, אסימטריה ,שפה אסימטריה במוח – הבדלים בין המינים וביקורת פמיניסטית על מחקר בשפה ואנטומיה של המוח Fausto-Sterling 115-145 הבדלים בין המינים במוח הבוגר . Hormones and behavior, role of hormones in brain function. Critique גודל, לטרליזציה, גורמים של הבדלים – גנטיים, הורמונאליים וסביבתיים – השפעת ההורמונים על המוח ותפקודם בהתנהגות Halpern 79-182 ניורואתולוגיה- מחקר לקשר בין ארגון מערכת העצבים והתנהגות הנוירון הבודד מול קבוצות של נוירונים, רדוקציוניזם מול גישה מערכתית הוליסטית והדיון הפמיניסטי אל הוליזם – איך מדעניות ומדענים בודקים את המוח התפתחות המוח בעובר- הורמונים הורמונים מיניים, עדיפות מינית, היסטוריה וניתוח של התיאוריות השונות על הבדלים במוח בין נשים ובין גברים Fausto-Sterling 170-195 גנטיקה ואבולוציה- מבוא לתפקוד הגנים גנטיקה ותורשה: התא ותפקידי הגנים, תורשה וסביבה – ביקורת פמיניסטית על מחקר בגנטיקה ודוגמה - עדיפות מינית בבני אדם Hubbard & Wald pp. 39-57; B. Rothman: לרקע נוסף דיון- הבדלים בין המינים הדיון על מגדר: פרספקטיבות ביולוגיות ורלוונטיות של ביולוגיה misconseption חומר קריאה Bleier, Ruth. 1984 Science and Gender: A critique of Biology and its Theories on Women. Pergamon Press, Oxford. Fausto-Sterling, A. 2000 Sexing the Body. Basic Books, New York Halpern, Diane F. 2000 3rd ed. Sex Differences in Cognitive Abilities. Lawrence Erlbaum, NJ. Hubbard, Ruth and Elijah Wald, 1993 Exploding the Gene Myth. Beacon Press, Boston. Hrdy, Sarah Blaffer. 1983 The Woman that Never Evolved. Harvard Univ. Press, Cambridge, Mass. Hrdy, Sarah Blaffer. 1999 Mother Nature: Maternal Instincts and How They Shape the Human Species. Ballantine Books Morgan, E. 1972. The Descent of Woman. Souvenir Press, London. Rothman, BK 1998 Genetic Maps and Human Imaginations: The Limits of Science in Understanding Who We Are. Norton Press, NY. Optional extras Birke Lynda 2000 Feminism and the Biological Body. New Brunswick, NJ Gowaty, P.A. 1996 Feminism and Evolutionary Biology; Boundaries, Intersections, Frontiers. Chapman and Hall, NY. Lewontin, R. 1992 Biology as Ideology: The Doctrine of DNA HarperPerennial, New York Lorber J. and Moore , L.J. 2002 Gender and the Social Construction of Illness (2nd edition), Altamira Press. Spanier, B. 1995 Im/partial Science: Gender Ideology and Molecular Biology, Indiana Univ. Press. Indiana. http://zygote.swarthmore.edu/fert11a1.html The Importance of Feminist Critique for Contemporary Cell Biology. Hypatia 3 (Spring, 1988): 61 - 75. updated 1997 דרישות בקורס עבודה של 10 עמודים על נושא אשר ייבחר על ידי הסטודנט/ית. על נושא העבודה להיות קשור לקורס, ז.א. העבודה תכלול או סקירה וביקורת פמיניסטית של נושא ביולוגי או תבדוק מבחינת מיגדרית את הקשר בין ביולוגיה ובין חברה בנושא מסוים. על העבודה להכיל לפחות 5 מאמרים/ ספרים/אתרים בביבליוגרפיה. יש להגיש את העבודה השיעור האחרון בסמסטר ב'.. קריאה של חומר רקע | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 22/7/2004 ב - 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2034 קתולים ויהודים בעולם מודרני: אתגרים דומים, תשובות שונות | |
| ד"ר אביתר מרינברג | שיעור |
| Catholics and Jews in a Modern World: Challenges and Solutions
הקורס ידון בהתמודדות הכנסיה הקתולית עם האתגרים שמציבה בפניה החברה המודרנית ויראה שבמקרים רבים יכולה התמודדות זאת ללמד אותנו, ישראלים שאינם קתולים, רבות על עצמנו ועל החברה שסביבנו. בנוסף, ובאופן טבעי, יוקצה מקום נכבד בקורס להתמודדות הכנסיה עם "השאלה היהודית" ועם משמעותה כיום. לאחר סקירה קצרה של ההסטוריה של הכנסיה ושל עקרונותיה נתוודע לשלשת הטקסטים המודרניים המרכזיים שלה: החלטות ועידת הותיקן השניה (1962-1965), החוק הקנוני (1983), והמקראה הרשמית של הכנסיה, ה-"קתשיזם" (1992 ;1997). נצרף אליהם הצהרות, ראיונות, מאמרים עתונאיים, עדויות, סרטים, סיורים, פגישות עם חברי כנסיה, ועוד. הדיון יסוב ברובו המכריע סביב שאלות חברתיות המטרידות כל אדם וכל חברה, ולאו דוקא קתולים. לאחר הבנת תשובות הכנסיה לכל אתגר ואתגר נדון ונשווה תשובות אלה עם האקטואליה של המפגשים בין החברה הדתית-יהודית בישראל ובין העולם החילוני-מודרני שסביבה. דוגמאות לנושאים בהם נדון: ותיקן II : המהפכה הליטורגית והשימוש בשפת המדינה ; היחס לכתבי הקודש, לחקר המקרא ולמדע ; היררכיה וסמכות בכנסיה. החוק הקנוני : מבנה "ההלכה" הקתולית ; עקרונות יסוד ; דרכי יישום, בין אכיפה לכפייה. הקתשיזם : עקרונות הדת ודרך הוראתם בקרב ילדים, בני עשרה, ומבוגרים ; הסברת הדת בעולם החילוני ובמדיה ; מסיון. הכנסיה והיהודים : הפולמוס ביחס למעשי פיוס ה‑12 בתקופת השואה ; יוחנן ה-23 ; הסרת אשמת הצליבה מהיהודים ; הצהרת "נוסטרה אטאטה" ; ההכרזה הצרפתית ; יוחנן פאולוס השני וביקורו בבית הכנסת ברומא ; כינון היחסים בין הותיקן ומדינת ישראל וביקור האפיפיור בישראל ; הצהרת "דברו אמת", משמעותה וקבלתה בעולם הנוצרי. אתגרים חברתיים : היחס לאיסלם ; שנאת זרים והימין הקיצוני ; היחס לדתות מזרחיות ; "כתות" נוצריות חדשות ו-"New Age" ; רב‑תרבותיות בכנסיה אחת ; המחסור בכמרים ; מקומם של "חילוניים" בכנסיה ; פמיניזם וסמיכת נשים ; סמיכת גברים נשואים. מיניות בכנסיה : הומוסקסואליות ; איידס ואמצעי מניעה ; יחסי מין אצל בני נוער ; זוגות החיים ללא נישואין ומעמדם ; ילדים מחוץ לנישואין ; גירושים, נישואים שניים, ומשפחות מורכבות ; הגילויים האחרונים על ניצול מיני על ידי כמרים ומשמעותם, ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0662.2105 מבוא לסוציולוגיה של המגדר | |
| ד"ר דיאנה לוצאטו | שיעור |
|
Introduction to Sociology and Gender הקורס מקנה תשתית להבנה סוציולוגית של הכוחות החברתיים היוצרים חלוקה קוטבית והיררכית בין נשים וגברים. חלוקה זו, העומדת בבסיסן של תפיסות 'נשיות' ו'גבריות' והמנחה יחסים בין המינים, נתפסת כמובנת מאליה וכ'טבעית' ולכן חלק נכבד מן הלימוד יוקדש לכלים תיאורטיים ומחקריים המאפשרים לחשוף את אופייה כהבנייה חברתית. במטרה זו, נלמד גישות סוציולוגיות רלבנטיות - קלאסיות ובנות זמננו - תוך התייחסות ביקורתית גם לגישות המספקות לגיטימציה לחלוקות מגדריות. תיאוריות פמיניסטיות יזכו להתייחסות מעמיקה במטרה לספק כלים ביקורתיים לניתוח הפרקטיקות המחזקות את הבדלי הכוח בין המינים. במסגרת הפגישות נעמוד על מגוון תחומים בהם נבנית ובאה לביטוי ההיררכיה המגדרית, כגון: סוציאליזציה לתפקידי מיו, מגדר ושפה, מגדר ואלימות. נבחן סוגיות הקשורות ביחסים בין המינים בזירות שונות, בינן: משפחה, מסגרות ארגוניות שונות ותקשורת המונים. ולבסוף, נעסוק במנגנוני פיקוח היוצרים זיקה בין מגדר למיניות. הסוגיות הנדונות יבחנו גם נוכח המחקר הבין-תרבותי הקיים בתחום, במטרה לעמוד על מרכיבים אוניברסליים של המגדר לעומת דפוסים תרבותיים ספציפיים. כמו כן, נספק פרספקטיבה סוציולוגית-היסטורית להבנה מעמיקה יותר של התהליכים אשר הביאו לדפוסים הקיימים כיום בחברה מערבית ובחברה הישראלית על מגזריה השונים. חובות הקורס: נדרשות נוכחות פעילה וקריאה שוטפת של חומר הביבליוגרפיה. בנוסף, על התלמידים לעמוד בהצלחה בבחינת סיום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2106 סיפורי התבגרות ארץ ישראליים: השתקפויות בספרות ובפסיכואנליזה | |
| ד"ר דורית הופ | שיעור |
| Israeli Adolescence: Reflection in Literature & Psychoanalysis
הקורס יעסוק בפרשנות פסיכואנליטית של טקסטים ספרותיים. הטקסטים הנבחרים עוסקים בתהליכי חניכה של מתבגרים ומתבגרות בחבה הארץ-ישראלית משנות השבעים ואילך. תהליכי ההתבגרות יוארו על הרקע החברתי – תרבותי של התקופה המתוארת בכל יצירה. נבחן את התיאוריות של אריק אריקסון, מלאני קליין, ודונלד ויניקוט, שישמשו בסיס לפרשנות של הטקסטים. בין הסופרים שיילמדו בקורס: עמוס עוז, יהושע קנז, יהודית קציר, נורי זרחי, רות אלמוג, דוד בוסי, סמי ברדוגו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2109 על הגוף הפסיכואנליטי | |
| ד"ר ניצה ירום | שיעור |
| The “I”, The Self and The Subject
אנו זקוקים למה שמגדיר ומארגן לנו את עצמנו לעצמנו ולנוכח הזולת. הטלטלה בין האני כאובייקט וכסובייקט, בין התפקוד והחוויה, הביאה לכך שציר הזהות העצמית השתנה בהתפתחות הפסיכואנליזה. את התפתחותו ותפקידו של מושג ה"אני" נכיר דרך מאמרו של פרויד "האני והסתם". נכיר את מרכזיותו העולה של מושג העצמי דרך מאמרו של ויניקוט על "העצמי האמיתי והכוזב" ואת המשכו בתפיסה הבין-סובייקטיבית של ריבוי מצבי העצמי והתייחסות להכרה בקיומו של סובייקט בקונטקסט הבין-מיני עפ"י ג'סיקה בנג'מין. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2109 על הגוף הפסיכואנליטי | |
| ד"ר ניצה ירום | שיעור |
| The psychoanalytic body
תפיסת הגוף בפסיכואנליזה משקפת את התפתחות המחשבה הפסיכואנליטית עם הזמן. נכיר התפתחות זו דרך הבנת מקום הגוף בכתיבתו של פרויד, הגוף היצרי-פרשני, דרך מושג ההמרה – הדיבור דרך הגוף – שמנגנוני ההתקה וההזדהות נטועים בו. נכיר את הגוף ע"פ מודל יחסי האוביקט ומושג הנרקיסיזם של מקדוגל, הגוף המהדהד לקשר הראשוני ולמכשלותיו. ולבסוף, את הגוף הבין-סוביקטיבי – המרה המתקיימת במרחב הבינאישי בין שני סוביקטים. במדה וירשמו תלמידי הקבץ הדתות – תהיה התיחסות לסטיגמטה של פרנציסקוס הקדוש בהקשר זה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0662.2114 ההיסטריוניות: היסטוריה, היסטריה ומגדר במאה ה-19 | |
| גב' תמר רזי | שיעור |
|
הקורס יבחן את התפתחותן המקבילה במאה ה-19 של ההיסטריה כמחלה מודרנית ושל תנועת הנשים בכלל וראשית ההיסטוריה של נשים בפרט, באנגליה, גרמניה, צרפת וארצות הברית. הקורס ינסה להצביע על זיקות בין התפתחות הפסיכיאטרייה ומאוחר יותר הפסיכואנליזה, לבין התפתחות הפמיניזם כתנועה פוליטית וחברתית. עיקר הדיון יתמקד בתהליכי ההתמקצעות והמגדור של ההיסטוריה במאה ה-19 ובתהליכי ההתמקצעות והמגדור של הפסיכיאטרייה ומחלות הנפש. הדיון יתמקד בשינויים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים שחלו בעשורים האחרונים של המאה ה-19 במעמדן של נשים ובסיבות האפשריות לפריחתן של ההיסטריה והאנורקסיה נרבוזה באותן שנים. באופן ספציפי יותר תיבחן ההיסטריה כמחלה נשית בהשוואה למאבקיהן של תנועות הנשים ולניסיונות לכתוב היסטוריה של נשים, תוך דיון בנקודות הדמיון בין שתי התופעות: שאלות של השתקה ודיבור, אובייקט וסובייקט, וקונפליקטים בין גבריות לנשיות. הנחת המוצא של הקורס תהיה כי התפתחותן במקביל של תנועת הנשים וההיסטוריה של נשים, ושל ההיסטריה כמחלה נשית, איננה מקרית ומעידה על זיקות מעניינות בין השינויים הדרמטיים שחלו במעמדן של נשים באירופה בעשורים האחרונים של המאה ה-19, לבין התפרצותה של ההיסטריה כמחלה נשית מודרנית. המטרה תהיה אם כן הן ליצור היסטוריזציה של ההיסטריה ולמקם את המחלה בהקשרים היסטוריים ותרבותיים קונקרטיים (שלרוב נעדרים מן הדיון הפמיניסטי במחלה), והן להבין את מורכבות התפתחותן של תנועת הנשים וההיסטוריה של נשים בהקשר של מחלת ההיסטריה. הקורס ישלב בין קריאה בטקסטים היסטוריים שנכתבו על ידי נשים במחצית השנייה של המאה ה-19 לבין קריאה בספרות פסיכואנליטית ופסיכיאטרית שנכתבה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. ביבליוגרפיה נבחרת ע' ברמן (עורך), פרויד ודורה, תל-אביב 1993. J. Chamberlin and S. Gilman (eds.), The Dark Side of Progress, NY 1985. H. Decker, Freud, Dora and Vienna 1900, NY 1991. J. Gallop, The Daughter’s Seduction S .L. Gilman, The Jew’s Body, New York and London 1991. S. Marcus, 1975, Representation: Essays on Literature and Society, NY M. S. Micale, Hysteria and its Historiography: A Review of Past and Present Writings, History of Science, 27 (1989), pp. 223-261 E. Showalter, The Female Malady C. Smith-Rosenberg, Disorderly Conduct. Visions of Gender in Victorian America, NY and Oxford 1986 | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': מ- 22/06/04 ב- 09:00 עד - 24/06/04 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': מ- 02/08/04 ב- 09:00 עד- 04/08/04 ב- 13:00 | |
| 0662.2962 עם הפנים מערבה: מודרניזם בספרות הילדים העברית | |
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| Facing West : Modernization in Hebrew Children’s Literature
ספרות הילדים העברית החלה להשתחרר מעבותות האינדוקטרינציה הציונית בשנות הארבעים, ומרגע זה החל בה תהליך מודרניזציה, הנמשך עד היום. הקריאה לספרות ילדים חדשה, אוניברסאלית, שתואמת את המגמות הספרותיות החדשות בארצות המערב, נשמעה בתחילת התהליך בעיקר בקרב סופרים ומשוררים מודרניסטיים, שתפסו בשנים אלה את מרכז הבמה הספרותית. במהלך הקורס נתחקה אחר הזיקה בין המודרניזם הספרותי למבוגרים, שכבר התבסס בקנון, לבין ספרות הילדים המודרנית המתהווה. בין היתר נקרא יצירות של אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, אנדה עמיר-פינקרפלד ואהרן זאב. דרישות הקורס: קריאה שוטפת של מאמרים וטקסטים ספרותיים בחינה בסוף הקורס | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0662.3052 הלא מודע בין מדע לאמונה: פרויד וממשיכיו | |
| ד"ר ערן רולניק | סמינר |
| Freud and beyond: The Unconscious between Science and Faith
סוגיות נבחרות בתיאוריה החברתית ובביקורת התרבות והדת של זיגמונד פרויד וממשיכיו במסורת הפסיכואנליטית מקובל להציג את פרויד כמי שדבק בדיכוטומיה הוובריאנית שבין אתיקה למדע וגונן על משנתו לבל תיהפך ל'השקפת עולם'. לעמדתו של פרויד כי על הפסיכואנליזה לשאוף לקרבה אפיסטמולוגית עם מדעי הטבע והחיים נוסף החשש פן יזהו את התיאוריה שפיתח כ'מדע יהודי' ויחרצו את גורלה לאותו מעמד מרגינלי לו זכו הוא וראשוני תלמידיו בווינה של שלהי המאה התשע עשרה. התוצאה היתה מתקפה חזיתית כנגד כל מה ששמץ של אמונה דתית דבק בו. שיח ההגמוניה שניהלה הפסיכואנליזה עם דיסציפלינות אחרות בתחום מדעי הרוח והחברה, לא פסח גם על יחסה של הפסיכואנליזה לדת, ותלמידיו של פרויד נטו להדגיש את עובדת היות הנארטיב הפסיכואנליטי היפוכו הגמור של הנארטיב התיאולוגי. השיח הזה נטה גם לטשטש את העובדה שהן הנארטיב הפסיכואנליטי, והן הנארטיב התיאולוגי, מבטאים נסיון לתחום ולתת משמעות לסוגיות קיומיות עמוקות המלוות את בני האדם מאז ומעולם: סבל, אבדן, תסכול, ורוע מוסרי לסוגיו. שני הנארטיבים, זה הפסיכואנליטי המנוסח בשפת הרציונאליזם המדעי וזה התיאולוגי והמיסטי, מציעים נארטיב-על שביכולתו לארגן ולהבנות מספר רב של סוגיות ייסוד, ולהצביע על כיוון שבו ניתן להשיג ריפוי או גאולה מהמגבלות השונות שנכפות על בני תמותה מרגע היוולדם. אלא שהתיאודיציה הפסיכואנליטית לגווניה לא רק הוצגה כמודל חילוני-רציונאלי להבנת הסבל האנושי. פרויד ראה בה את פיתרון למגבלות של התיאודיציה הדתית ששרתה את בני האדם במשך אלפי שנים. בעוד שהאלוהים והנשמה נתפשו כיצירי דימיון סימליים המבטאים משאלות לב ילדיות, העלתה הפסיכואנליזה מושגים כמו לא מודע, דחפים, אני, עצמי ואובייקט לדרגה של יישויות בעלות מעמד אונטולוגי טבעי. התיאולוגיה והפילוסופיות שהתפתחו בעיקבותיה היו ונשארו מנקודת המבט הפרוידיאנית יצירי דימיון אינפנטיליים שניתן ללמוד מהם עד כמה היה האדם ונותר עבד למשאלותיו הלא מודעות. מטרת הסמינר למקד את הדיון ברעיונות הפסיכואנליזה בהקשר היסטורי ותרבותי, תוך שימת דגש מיוחד על המפגש בין המהפיכה הפרוידיאנית לתיאודיציות חילוניות ודתיות אחרות, כדוגמת התיאודיציה היהודית-נוצרית, והאידיאולוגיה המרקסיסטית. דגש מיוחד יושם על אותו פרק שנוי במחלוקת בהיסטוריוגרפיה של הפסיכואנליזה העוסק בשאלת תפישתו העצמית היהודית של פרויד והזיקה בינה לבין משנתו. נדון בעלייתו של מושג 'הלא מודע' על רקע תהליכי החילון של העידן המודרני ונבחן את מקומה של הדיסציפלינה הפסיכואנליטית לגווניה בשיח המודרני העוסק ביחסי הגומלין שבין מדע לאמונה. בסמינר תעשה קריאה ביקורתית של כמה מהטקסטים המרכזיים שבהם ניסה פרויד לסגור את כל הפתחים שמהם עלולה רוח הפרצים התיאולוגית והמיסטית להכנס לתיאוריה הפסיכואנליטית [פסיכולוגיית המונים ואנליזה של האני' 1921, 'עתידה של אשליה' 1927, 'תרבות בלא נחת' 1930, טוטם וטאבו' 1912-13 , 'פעולות כפייתיות וטקסים דתיים' 1907 ו'משה והדת המונותאיסטית' 1939], לצד טקסטים של תיאורטיקנים בני זמננו [Bion, Eigen, Kristeva] המבקשים לפתוח את הפסיכואנליזה בפני השפעות שמקורן בחוויה הדתית לסוגיה. | |
| דרישות קדם: הקורסים: "הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי..." ו"הפגיעה השלישית-דמות האדם בראי..." | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0662.3053 מה מספרים לילדים בגרמניה על הרייך השלישי והשואה? | |
| פרופ' זהר שביט | סמינר |
|
?What Do the Germans tell their Children about the Holocaust and the Third Reich הקורס דן בבניית תמונת העבר של לאום ברומנים היסטוריים לילדים מתוך הנחה שרומנים אלה נוטלים חלק בבניית תמונת העבר ובו בזמן גם נותנים לה ביטוי. כמקרה מבחן ידונו בקורס רומנים היסטוריים לילדים שראו אור בגרמניה ומספרים את "סיפור" הרייך השלישי והשואה. את העבודות הסמינריוניות ניתן לכתוב על מקרי מבחן שונים לפי בחירת התלמידים. חובות התלמידים: 1. קריאה שוטפת של החומר הנידון בקורס: - היסטוריוגרפיה אחת לפחות - קריאה שוטפת של מאמרים תיאורטיים - קריאה של רומנים מתורגמים ומקוריים לילדים (הקורס אינו מחייב ידיעת גרמנית, אם כי זו מומלצת ביותר); 2. כתיבת עבודת רפראט והצגתה בפני הכיתה. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0662.3057 נשים ונערות יוצאות אתיופיה במעבר בין- תרבותי | |
| ד"ר מלכה שבתאי | סמינר |
| Ethiopian Women and Adolescent Girls In cross cultural transition
הקורס מהווה מסגרת ללימוד מעמיק ושיטתי ("התמחות") של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, תוך דגש מיוחד על עולמן של הנשים והנערות במעבר הבין-תרבותי. הקורס מהווה הזדמנות לסטודנטים להתנסות בכל ההבטים הנוגעים לעריכת מחקר והתערבות בקרב קהילה זו. הקורס יוקדש להרצאות רקע ולהכרות עם עיקר הסוגיות והפרסומים אודות הקהילה (על ידי חוקרים, ועל ידי בני הקהילה עצמם). ובהמשכו, יונחו הסטודנטים לעבודת שדה תוך ליווי צמוד של המרצה ומפגשים כיתתיים לעיבוד התהליכים והעשרה נוספת. עבודת השדה של הסטודנטים תערך בקרב נשים ונערות יוצאות אתיופיה. לצד ההרצאות ישולבו סרטים ומפגשים עם מרצים אורחים (ככל שהזמן יאפשר). נושאי ההרצאות: מביתא ישראל ליהודי אתיופיה –רקע הסטורי ותרבותי הבדלים תוך-קבוצתיים הבטים של שינוי ושימור תרבותי סוגיות של זהות –בדגש נוער וצעירים נשים ונערות בתהליכי שינוי סוגיות חינוכיות ודרכי ההתמודדות עימן מנהיגות וארגונים וולונטרים בקהילה קהילה ותקשורת – קהילה בראי התקשורת מורשת, אמנות ויצירה של יוצאי אתיופיה קהילה בראי הספרות – ספרות חינוכית מטלות: השתתפות מלאה ופעילה בשעורים קריאת ספרות עריכת עבודת שדה הגשת עבודה בכתב. רשימת מקורות – ראשונית (מאמרים ופרסומים נוספים יוצגו במהלך הקורס): ילמה שמואל, הדרך לירושלים: ראשית העליה מאתיופיה וקליטתה, רשפים, 1995. אדגה אברהם, המסע אל החלום, הוצאה עצמית, 2000. אדגה אברהם, עם הפנים קדימה, צ'ריקובר, 2002. ארליך חגי, סלומון הגר, קפלן סטיבן, אתיופיה: נצרות, איסלאם, יהדות, האוניברסיטה הפתוחה, 2003. האגודה למען עידוד יצירה, תרגום ותרבות של העדה האתיופית, אתיופיה ויהודי אתיופיה: אז, היום ומחר, 2002. וייל שלווה, משפחות חד-הוריות בקרב עולי אתיופיה, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, ירושליים,1991. שבתאי מלכה, הכי אחי: מסע הזהות של חיילים עולים מאתיופיה, צ'ריקובר, 1999. שבתאי מלכה, בין רגאיי לראפ: אתגר ההשתייכות של נוער יוצא אתיופיה, צ'ריקובר 2001. שבתאי מלכה, ביד אחת תינוק ובשניה ספר: חויות העליה וההיקלטות הראשונית של ילדים עולים מאתיופיה, צ'ריקובר, 2002. פלדמן מיכה, יציאת אתיופיה, הסוכנות היהודית, 1998. קורינאלדי מיכאל, יהדות אתיופיה: זהות ומסורת, 1988 קורינאלדי מיכאל, חידת הזהות היהודית, נבו הוצאה לאור, 2001, פרקים: י', יא' סלומון הגר, ביתא ישראל ושכניהם הנוצרים באתיופיה: ניתוח תפישות מרכזיות ברמות שונות של גילום תרבותי, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, 1993. קמון עזריאל, הגשר הראשון: עדותם של חניכים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה, יד-טבנקין, 1996. מאירי ברוך, רחמים אלעזר, חלום בין סורגים: סיפורם של אסירי ציון מאתיופיה, גפן 1998. עמיר אלי, פרגאי רות, זהבי אלכס, שורש אחד וענפים רבים: סיפור קליטתם של בני נוער מאתיופיה בעליית הנוער, מאגנס, 1997. קפלן סטיבן, שושנה בן-דור, יהודי אתיופיה: ביבליוגרפיה מוערת, 1988. קפלן סטיבן, סלמון הגר, יהודי אתיופיה: ביבליוגרפיה מוערת, מכון בן-צבי, 1998. מקורות נוספים: בהלצי'ן – מרכז מורשת יהודי אתיופיה "דרך העיניים שלנו" – תכנית הטלוויזיה באמהרית "ידיעות נגט" – עיתון מרכז ההגוי ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך מכון בן-צבי לחקר קהילות המזרח, ירושליים מכון סאלד, ירושליים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0662.3058 מדע, ספרות ותרבות - עיצובם של בעלי חיים בספרי ילדים ונוער | |
| ד"ר טל קוגמן | סמינר |
| Science,literature and Culture- the Formation of Animals in Literature for Children and youth
העיסוק בבעלי חיים הוא מסימני ההיכר המרכזיים של ספרות הילדים. ספרות הילדים מאכלסת מגוון רחב של בעלי חיים: בעלי חיים אמיתיים, בעלי חיים דימיוניים, ובעלי חיים בדמות בני אדם. הקורס יעסוק באופני עיצובם של בעלי החיים מן ההיבטים הזואולוגיים, ההיסטוריים, הספרותיים והתרבותיים. נבדוק את מקורותיה ההיסטוריים והתרבותיים של תופעה זו, נבחן סטריאוטיפים של בעלי החיים שונים, ונעמוד על דרכי העיצוב השונות של בעלי החיים בספרות הילדים העולמית והעברית. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0662.3059 מפגש ועימות: תרבות ואסטרטגיות מאבק לזהות ולצדק חברתי | |
| ד"ר איתן גינזברג | סמינר |
| Encounters and Conflicts: Culture and Strategies of Struggle for Identity and Social Justice
הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות בקונטקסט של עימותים אתניים, מעמדיים, מגדריים ואידיאולוגיים על הזכות לתרבות, להגדרת הזהות, להשפעה ולכוח במרחב הלאומי, האזורי או הגלובלי. המאבק של עמים ושל קבוצות מוצא, מעמד או השקפה על ההגמוניה החברתית-תרבותית או על מרחבי ביטוי ופעולה אקולוגיים, כלכליים, פוליטיים, משפטיים ותרבותיים בסביבה הגמונית עדיפה, היה אחד הביטויים הבולטים ביותר של ההיסטוריה האנושית. בעיצומו של מאבק קיומי זה נעלמו תרבויות רבות ונשכחו; רבות אחרות נשתמרו, נחשפו, שוחזרו או נבנו מחדש. אסטרטגיות המאבק היו מגוונות ביותר: הן נעו, במקרה הטוב, בין יצירת קווי שיח משותפים, שאיפשרו קיום רב-תרבותי נסבל, שהוגדר בידי ההיסטוריון פיליפ קוריגן (Corrigen) כ- common material and meaningful framework for living through, talking about, and acting upon social orders characterized by domination, או, במקרה הרע, בין פרצי אלימות כאוטיים, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שהיה והננו נפוץ יותר - שימוש מגוון ומושכל ב"נשק החלשים" (דבקות במסורות פרטיקולריות, נאמנות עזה למקום או ל"מולדת הקטנה", שימור אגדות עם, פולחן שיבטי קמאי, התנכרות וזלזול בתרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, שמועות, רכילות, הומור, מחאה גלויה ועוד). אלה ואחרים נועדו לשחוק מבפנים את הסדר הקיים ולהמירו בסדר תרבותי חדש, שישאיר בידי הקבוצות הנחותות מרחב קיום מספיק, ולטעמן אף צודק, בתוך סדר חדש לחלוטין או בתוך סדר משתנה בעל כוח שינוי רב. לאחר מבוא תיאורטי שידון במושגי התרבות, הזהות, התודעה והקונפליקט, וכן במספר פרדיגמות מתודולוגיות של חקר התרבות ומפגשי תרבות, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי שמקורם בדרום מזרח אסיה (מלזיה ובורמה), במזרח התיכון (במיוחד בהקשר הישראלי הפנימי והישראלי-פלסטיני), באירופה (צפון אירלנד), ארה"ב (בעקר ביחס לעבדות השחורה, ולשאלות האפליה וההפרדה הגיזעית המובנית שלאחר ביטולה), באמריקה הלטינית (מכסיקו ופרו), וכן במרחב הגלובלי (המאבק המגדרי, המאבק בגלובליזציה, במיתוג הצריכה ובשימור הסביבה). המקרים הללו מייצגים קשת רחבה של קונפליקטים, שנבעו ממפגשי תרבות מצד אחד, ומעימות עם מציאות פנימית או חיצונית (עד גלובלית) משתנה, מצד שני. המבוא התיאורטי עצמו יתבסס על ספריו של ג'יימס סקוט, מפתח תיאוריית הקשר שבין הגמוניה, תרבות ומאבק החלשים בנסיבות של שינוי היסטורי עמוק; על כתביהם של אנטוניו גרמשי, הוגה מושג ההגמוניה, אאוגין ג'נובזה (Genovese), מחלוצי הפרשנות התרבותית של העבדות בארה"ב, ובריגנטון מור (Moore) הצעיר, שעסק בשורשים החברתיים של ציות ושל התנגדות; על כתביהם של אריק הובסבאום, עמנואל לה-רוי לדורי (Ladurie) וא.פ. תומפסון, שעסקו אף הם בהקשרים השונים של כוח, שררה והתנגדות עממית; וכן על ספריהם של קליפורד גירץ, חיים חזן ואחרים, שעסקו בסוגיית התרבות ופרשנותה. בשל מבנהו ומשקלו התיאורטי "הכבד" מוצע הקורס במתכונת סמינריונית. רוחב היריעה הדיסקורסיבי שלו מאפשר, חושבני, לשבץ אותו בהקבצים העוסקים במפגשי תרבות, לימודים אמריקנים, צדק חברתי, לימודי ספרד, פורטוגל ואמל"ט, הקבץ לימודי ישראל והקבץ לימודי נשים ומגדר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0662.3060 הטקסטורה של הזיכרון: ייצוגי הזיכרון הפרטי והקולקטיבי של השואה | |
| ד"ר איריס מילנר | סמינר |
| The Texture of Memory: Representation of The Holocaust in Private and Collective Memory
מאז תום מלחמת העולם השנייה הולך ומצטבר מגוון רחב ביותר של ייצוגים של שואת יהודי אירופה, ואלה מכוננים את אתרי הזיכרון הקולקטיבי של השואה. זיכרון זה הוא דינמי ומשתנה, ומשקף את הזמן והנסיבות התרבותיות, פוליטיות וחברתיות שבהקשרן הוא נוצר. נקודת המוצא של הסמינר תהיה דיון במושג "זיכרון קולקטיבי" והכרת מנגנוני התיווך שבאמצעותם הוא מתהווה. על בסיס דיון תיאורטי זה בפוליטיקה של הזיכרון יוצג בסמינר טווח רחב של ייצוגים של השואה: באמנות הפלסטית; בספרות; בקולנוע; במוזיאונים ובפרוייקטים אדריכליים של הנצחה. כן יבחנו אופני העיצוב של הזיכרון הממוסד, הממלכתי – כפי שאלה באים לידי ביטוי בהגדרות הפורמליות של יום הזיכרון, בטקסים ממלכתיים ובעיסוק של התיקשורת. הדיון בכל אלה יכלול בחינה ביקורתית של הבעייתיות הכרוכה בעצם הניסיון לייצג את השואה באמצעות טקסטים מכל סוג שהוא. | |
| דרישות קדם: הקורסים: "הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי..." ו"הפגיעה השלישית-דמות האדם בראי..." | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0662.3107 בניתה של תרבות ילדים חדשה בתקופת היישוב | |
| ד"ר שושנה סיטון | סמינר |
| Building a New Child Culturein Eretz Israel
הקורס יעסוק בתהליך בניית תרבות ילדים חדשה בארץ ישראל ויתמקד בתפקידה של מערכת החינוך הציונית בקביעה ובהפצה של דגמים ותכנים רצויים של התרבות החדשה. תלמידי הקורס חייבים בכתיבת רפראט או עבודה סמינריונית. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0662.3234 "עשני גיבור חיל": הסיפור המיליטריסטי לילדים | |
| ד"ר יעל דר | סמינר |
| "עשני גיבור חיל": הסיפור המיליטריסטי לילדים
ד"ר יעל דר The Millitaristic Story for Children: Make Me Big and Strong בשנות הארבעים נכנס דגם ספרותי חדש לרפרטואר ספרות הילדים העברית, הסיפור המיליטריסטי לילדים. סיפור זה הציג לראשונה בתולדות ספרות הילדים העברית ילדים מארץ-ישראל הלוחמים באויב על הגנת המולדת. בתוך כך טושטשו המושגים "חזית" ו"עורף" ונכנסו לספרות הילדים מונחים חדשים כ"אויב", "אחוות לוחמים", ו"נפילה בקרב". הסיפור המיליטריסטי חייל את הילדים ושלח אותם לקרב בשתי רמות: ברמה הבדיונית, באמצעות סיפור עלילה על ילדים-חיילים המשתתפים במלחמה, וברמה האינדוקטרינרית, כאמצעי להכין את הקוראים לקראת השתתפותם בפועל במלחמה הלאומית העומדת בשער. במהלך הסמינר נתחקה אחר התפתחותו המהירה של הסיפור המיליטריסטי לילדים, מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד שנות החמישים. דרישות הסמינר: קריאת שוטפת הצגת רפראט וכתיבת עבודה סמינריונית | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |