בעקבות אליעזר בן-יהודה

אתר זה נבנה ע"י לימור עזריאל וקארין גולדשטיין

 

1. התשבץ העברי הראשון !.

2. רקע

3. קורות חייו של אליעזר בן-יהודה

4. מחידושי הלשון של אב"י

5. תפיסתו הלאומית של אב"י

6. בעקבות אליעזר בן-יהודה

7. פורום

8. קישורים

9. המלצת האתר


 

1. התשבץ העברי הראשון

 

1

 

2

 

 

 

 

 

 

 

 

3

 

 

4

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

5

 

6

 

 

 

 

7

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

8

 

 

 

 

 

9

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

10

 

 

 

 

 

 

 

11

12

 

 

 

 

 

13

 

 

14

 

15

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

16

 

 

 

17

 

18

 

 

 

 

 

 

 

 

19

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

20

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

21

 

 

22

 

 

 

23

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

24

 

 

 

 

  

מאוזן:

מאונך:

1. הילד העברי הראשון. (עמ' 4)

1. מחייה השפה העברית. (עמ' 4)

3. כיסוי לראש. (עמ' 5)

2. להקה של מנגנים. (עמ' 5)

5. נעימה של שיר. ( עמ' 5)

3. גוף עגול. (עמ' 5)

7. כלי-רכב. (עמ' 5)

4. כתב-עת. (עמ' 5)

8. כלי-תחבורה. (עמ' 5)

6. פריט לבוש לרגל.(עמ' 5)

9. שם של פרח. (עמ' 5)

7. טלגרמה. (עמ' 5)

11. מטפחת לקנח בה את האף. (עמ' 5)

10. גלגל. (עמ'5)

13. משחק לתינוקות.( עמ' 5)

12. אביזר לסירוק. (עמ' 5)

15. דיבר בפני קבל. (עמ' 5)

14. אביזר לשיער (מלמטה למעלה). (עמ' 5)

16. מסיע את קרונות הרכבת.(עמ' 5)

17. סופר המכשיר לדפוס עיתון(כתיב חסר)(עמ' 4)

17. כלי-כתיבה. (עמ' 5)

18. שם משפחתו הקודם של אב"י. (עמ' 4)

20. קערה שטוחה. (עמ' 5)

19. סמל הדואר, שם העיתון שהקים אב"י.(עמ' 4)

21. לשכה, חדר עבודה. (עמ' 5)

22. חיית טרף. (עמ' 5)

23. מתנגדיו של אליעזר בן יהודה.(עמ' 4)

 

24. בן-זוגה של הבובה.(עמ' 5)

 


 

2. רקע

 

החייאת השפה העברית היתה שלב הכרחי בהתבססות היישוב היהודי בארץ ישראל. עד שנות ה80- של המאה ה19- שימשה השפה העברית בארץ ובקרב יהודי העולם לשון קריאה וכתיבה לצורכי תפילה ולימודי קודש בלבד (שפת קודש).

האם אתם יודעים אילו שפות דיברו ביישוב היהודי בארץ ישראל באותם ימים?

אנשי העלייה הראשונה ובני הישוב הישן דיברו בליל (תערובת) של שפות. בני העדות השונות דיברו בשפות המוצא שלהן: יידיש, לאדינו, ערבית, תימנית ועוד.

שתי סיבות שבגינן לא דיברו עברית:

הסיבה העיקרית היא שהישוב הישןהחרדי נמנע מלהשתמש בשפה העברית בחיי היום יום מחשש לחילול קדושתה.

סיבה נוספת היא שהשפה העברית היתה אמנם קיימת אלפי שנים בכתבי הקודש (תנ"ך, משנה ותפילה), אולם דיבור עברי לא נעשה לשפת יום יום בארץ ישראל בגלל חסרונן של מילים חדשות רבות (בכתיבה הורגש המחסור בעיקר בעיתונים).

 

שפת ההוראה בבתי הספר המסורתיים של העדה האשכנזית - "החדר" היתה יידיש, ובאלו של העדה הספרדית - "הכותאב" היתה לאדינו.

בבתי הספר של כי"ח (אליאנס) בירושלים ובמקווה ישראל למדו בצרפתית ובבתי הספר של 'חברת עזרה' למדו בגרמנית.

כשלמדו התלמידים כתבי קודש הם דיברו עברית מקראית אולם בהפסקות שוחחו בשפות המוצא שלהם (בשפות בהן דיברו בבית).


3. קורות חייו של אליעזר בן יהודה

 

אדם אשר הקדיש את עצמו להחייאת העברית היה אליעזר בן יהודה (נולד ב- 1858, נפטר ב- 1922). שם משפחתו המקורי היה פרלמן, הוא נולד ברוסיה ובילדותו קיבל חינוך מסורתי-תורני (ישיבה). בבגרותו למד בבית ספר ראלי ברוסיה, שם הושפע מבני הנוער הרוסים שדגלו בלאומיות הרוסית ואף הצטרף לתנועה הסוציאליסטית. כמו כן וכתוצאה מכך, נתחזקה אצלו התודעה הלאומית היהודית.

בבגרותו נחשף בן יהודה הצעיר למאבקם של עמי הבלקן לעצמאות לאומית והדבר הביא להתחזקות תודעתו הלאומית וטיפוח הרעיון של תחיית עם ישראל על אדמתו ההיסטורית .

ב1878- נסע ללמוד רפואה בפאריס שם לקה במחלת השחפת. בעת שהותו בפאריס הוא הגה תוכנית הקוראת להתחדשות לאומית יהודית המבוססת על חידוש השימוש בעברית, והוא החל לכתוב מאמרים ברוח זו בעיתונים עבריים.

ב1881- החליט לעלות לארץ-ישראל יחד עם אשתו לעתיד דבורה. עם הגיעם החליטו השניים שמעתה ואילך ידברו רק עברית וכך נהגו גם שנולד בנם בכורם בן-ציון (איתמר בן אב"י) .

בשנים הראשונות בארץ עבד בן יהודה בעיתון "חבצלת" וכתב במוסף שנקרא "מבשרת ציון". הוא שימש מורה בביה"ס של כי"ח בירושלים(עמ' 3) וב1885- החל להוציא ולערוך עיתון שבועי בשם "הצבי".

לאחר שאשתו דבורה נפטרה ממחלת השחפת הוא נישא לאחותה (חמדה בן יהודה), אשר למדה עברית וחיזקה בבן יהודה את הקיצוניות ביחסו לדת ולמסורת העברית.

מנהגיו, אורח חייו והעובדה שביקש לעשות את העברית לשפת חול קוממו נגדו את רבני היישוב הישן אשר הלשינו עליו לשלטונות הטורקים וטענו, שבכתביו הוא מבקש לעורר מרד בשלטון. הוא נשפט לשנת מאסר אך בסיועו של רוטשילד ערעורו התקבל. מאז החמירה הצנזורה הטורקית בכל הנוגע לפרסום ב"הצבי" ובן יהודה החל לרכז את כל מאמציו בתחום הלשוני (ופחות בתחום הלאומי). הוא החל לעבוד על המילון- שכתב - 'מילון הלשון העברית הישנה והחדשה', וכן הקים את 'ועד הלשון העברית' (ב1890-), שעתיד היה להניח את היסוד ל'אקדמיה ללשון העברית' ושימש יו"ר הועד עד יומו האחרון. הוא נלחם ב'חברת עזרה' הברלינית אשר רצתה שבבתי הספר התיכוניים שלה בארץ ובטכניון (שעמד להיווסד בחיפה) ילמדו בגרמנית .

אליעזר בן יהודה נפטר בדצמבר 1922. על שמו נקרא הישוב אבן יהודה בשרון הצפוני ורחובות מרכזיים בירושלים ובתל-אביב.


 

4. מחידושי הלשון של אב"י

סיכה

רכבת

תזמורת

אדיב

זהות

הצהרה

אדמת

גרב

עיתון

אופן

חביתה

זים

כובע

ורד

מברק

דב

חיידק

אפנה

מנגינה

חממה

משרד

בובה

ממחטה

אבץ

בוב

מברשת

צלחת

מכונית

מגהץ

עיפרון

גלידה

נאם

משטרה

הגירה

מדרכה

מעטפה

כדור

מסרק

קטר


 

5. תפיסתו הלאומית של אב"י

 

במקור שלהלן, ששלח בן יהודה לעיתון "המגיד" בשנת 1880, מובעת באופן מובהק תפיסתו והלך רוחו:

"שני דברים עלינו עתה לעשות והדברים האלה בידינו לעשותם: להרבות מספר היהודים בארץ ישראל ולשים שפה עברית בפי העם.

על כן עלינו למהר ולהחיש מעשינו ולהרבות מספר היהודים בארץ ישראל, לקנות אדמה ולתתה לחפצים לעבדה; להסיר מפי יושבי יהודה וירושלים שפת עם נכר וללמדם לדבר עברית, למען תהיה שפה אחת לכל היהודים היושבים בארץ ישראל,

למען "תשפוך" עליהם השפה את רוחה, למען יסכינו (יתרגלו) לאהוב את ארצם, למען יסכינו לאהוב את עבודת האדמה". (נלקח מספר "משמרנות לקדמה", עמוד 297).

 

קטע זה מראה בבירור, כיצד קושר אליעזר בן יהודה בין החייאת השפה העברית והתיישבות בארץ ישראל. הוא רואה בהחייאת השפה העברית שלב הכרחי בהתבססות היישוב משתי בחינות מרכזיות:

מבחינה תרבותית - השפה העברית תשמש חוט מקשר בין העדות השונות ותאפשר דו שיח בין יהודים בני עדות שונות. ובנוסף תקום לתחייה הרוח וחיי תרבות חדשים באמצעות הלשון, ההווי, העיתונות והספרות.

מבחינה לאומית - מדובר בתחייתה של תרבות יהודית לאומית חדשה בא"י. בן יהודה ראה בתחיית השפה תכלית מדינית-לאומית, והיה סבור שללא לשון עברית חיה ומדוברת בפי העם היושב בארצו, לא תהייה תחייה לאומית-מדינית ולא תחייה לאומית-תרבותית.


 

6. בעקבות אליעזר בן-יהודה

עתה נצא למסע בעקבות אליעזר בן-יהודה ונעצור ב5- תחנות, בכל תחנה עליכם לגלות מהי הפעילות של בן-יהודה המתוארת בתחנה. בסוף כל תחנה עליכם ללחוץ על "במה תבחרו" ? ולהחליט על הפעילות המתאימה. לאחר שבחרתם חיזרו לתחנה ע"י לחיצה על back ובחרו!. תשובה נכונה תקפיץ אתכם לתחנה הבאה . (אם התלמיד/ה בחר בתשובה הנכונה , תופיע על המרקע התחנה הבאה באופן אוטומטי).

 

תחנה א'

 

"'זהו ספר מצוין, בן-ציון', אמר והחזיר לו את הספר. 'אני אומר לתרגם אותו לעברית ולתת אותו בהמשכים בעיתון "הצבי" (עמ' 4). לא כדאי לך לקרא אותו בצרפתית. בקרוב תוכל לקרא אותו בעברית'.

'טוב, אבא', אמר בן-ציון בשפה רפה. אבל הוא לא יכל לעמד בנסיון ולא יכל להניח את הספר מידו. כבר קרא לפני כן כמה ספרים שתרגמו לעברית, ואף אחד מהם לא דמה לספר זה, שלשונו כה ברורה וחיה. בימים ההם היתה שפת הסתרים העבריים נמלצת ומסורבלת, ועל אף יפיה היתה חסרה לחלוחית של שפה טבעית חיה. אמנם רק הודות לכותבי העברית בימים ההם, שאהבו את השפה אהבה עזה והתעקשו לכתוב בה ולטפח אותה - רק הודות להם התפתחה העברית כפי שהתפתחה עד שזכינו היום ללשון חיה ותוססת ועסיסית, המשמרת את יפיה המפלג של לשון המקורות העתיקים ואת החיות של הלשון החדשה והמתחדשת בארץ."

 

במה תבחרו?

1 2 3 4 5

 

תחנה ב'

 

"'כן, בני. אך לאחר חרבן הבית השני התפזרו היהודים בגולה והשפה נשתכחה. היא נשמרה רק בספרי התורה והתפילות והאנשים שכחו שהייתה לפנים שפה חיה ומדוברת ככל השפות. אבל אביך לא נרתע לנוכח ההתנגדות הרבה. הוא התחיל לחבר מילון(עמ' 4) לשפה המתחדשת. ימים ולילות הוא עובד במילון הזה, שמונה-עשרה שעות ביממה. בענין זה, החייאת הלשון העברית(עמ' 6), הוא משוקע זה עשר שנים, מיום שבא לארץ. זהו מפעל חייו. כדי להגשים את החלום הזה , מוכן הוא לתת הכל ,את נפשו, חייו ובריאותו . ולפעמים נדמה לנו שגם את חיינו שלנו מוכן הוא להקריב למען החייאת השפה. העברית ראשונה היא במעלה בעיני אביך. רק לאחריה באים אנחנו."

 

במה תבחרו?

 

1 2 3 4 5

 

תחנה ג'

"מיום ליום רבו הוצאות העיתון . בן-יהודה עשה ככל יכלתו להעשיר את עתונו , להגדילו ולשפר את צורתו ,אבל אמצעיו לא עמדו לו. עובד היה במרתף אחד הבתים, לאורה של עששית נפט. בימים ההם לא היו עדין מכונות-דפוס משוכללות, וכל אות סודרה ביד. תחלה הפקידאליעזר את המלאכה הקשה בידי סדרים מיוחדים , אבל משנוכח כי שבושים רבים נופלים בעיתון ,לקח על עצמו גם מלאכה זו, וכך היה עושה את כל מלאכת העיתון מתחילתה ועד סופה. היה כותב את המאמרים, מסדר את האותיות , מדפיס מגיה ולאחר שהיה העיתון מוכן היה לוקח את הטפסים לביתו ,מקפלם, מדביק בולים והולך לבית-הדאר לשלחם לחותמים. העיתון היה יוצא לאור ביום שישי ,וכל השבוע היה אליעזר עובד בפרך כדי לסיים את העבודה במועד.

 

במה תבחרו?

 

1 2 3 4 5

 

תחנה ד'

 

" 'אתה יודע בני', פתח אליעזר , 'כי ליהודים יש חוק שמיטה. שש שנים עובדים את האדמה, ובשנה השביעית אין מעבדים את השדות, לא זורעים, לא נוטעים. השנה היא השנה השביעית הזאת, שנת השמיטה. אולם אסור לנו לקימה. רק עתה הקימו החלוצים את המושבות הראשונות , ונטעו את הנטעים הראשונים. אם יחדלו לעבוד עכשיו יאבד הכל. ראשיתה של החקלאות העברית בארץ-ישראל (עמ' 6) תחרב. לכן כתבתי בעתון "הצבי", נגד שנת השמיטה. ולכן יצא עלי כל הקצף הזה מעם החוגים החרדים' (עמ' 4).

'הנה הוא כופר ! הכו אותו נפש!' נשמעו פתאום קריאות. בקרן הרחוב נראו נערים לבושי שחורים בעלי פאות ארוכות. בצווחות רמות קרבו אל בן-יהודה ובנו . 'הנה הם! הנה הם!'.

 

במה תבחרו?

 

1 2 3 4 5

 

תחנה ה'

 

" 'בוקר טוב לך דבורה חביבתי' אמר אליעזר ונשא עיניו מן הספרים. 'הנה ,ראי. אתמול התחיל בן ציון לדבר. אין ספק שעכשיו יתחיל לשאול שאלות על כל הסובב אותו: צעצועים, פרחים, ציפורים, רמשים, חפצים שונים. עלינו לתת לו תשובות על שאלותיו ועל כל מה שירצה לדעת. לכן אני עובד זה כמה שעות. הנה, הביטי', אמר , והורה באצבעו על תמונת פרח צבעוני בספר הפתוח שלפניו. 'זהו ורד, תזכרי? ורד! והרמש הזה,' הורה על תמונת חרק צבעוני בעל כנפיים מבהיקות, 'שמו יקרא פרפר, וזהו כדור,' גחן והרים את הכדור העגול של בן-ציון מעל הרצפה. 'או אולי "כל" יהיה שם מתאים יותר לחפץ זה? אני מחפש במקורותינו העתיקים שמות או לפחות שורש למילה . אם אינני מוצא אני פונה ללשון הארמית וללשון הערבית הקרובות לעברית. ואם לא נמצאת לי המילה המבוקשת אני יוצר אותה בעצמי (_עמ'5). טובה לי מילה בעברית רצוצה מן המילה הנפלאה ביותר משפת נכר'.

 

במה תבחרו?

 

1 2 3 4 5

 

 


 

במה תבחרו ?

1. החייאת הלשון העברית בדיבור- בן יהודה היה הראשון במחדשי מילים בעברית בהתמדה ובאופן שיטתי, וזכה להשריש בלשון מספר מרובה של מילים , דרכי דיבור וצורות לשוניות חדשות.

 

2. הוציא לאור עיתון בשם "הצבי" אשר באמצעותו ביטא את השקפותיו באשר ליישוב הארץ ותחיית השפה.

 

3. יצר את הסגנון העברי הפשוט ,העממי בספרות וקרא לפשטות בפרוזה העברית שהייתה עד ימיו מליצית ומעורפלת , ולתכלית זו תרגם כמה סיפורים מלשונות שונות בלשון פשוטה ועממית.

 

4. חיבר את "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה".

 

5. היה הראשון שנלחם בקנאות הדתית הקיצונית ששלטה בירושלים עד ימיו.


 

7. פורום

שלום חברים!

לפניכם מקבץ מילים מהחלטות המליאה של האקדמיה ללשון העברית.

היו אתם אליעזר בן-יהודה והציעו מילים חדשות בעברית למילים הלועזיות שלפניכם.

 

חד-שיר : single

תא ננעל/ תא נעיל : locker

פונדה : פאוץ

אבי הסב : great-grandfather

אבי הסב : great-grandmother

אתם מוזמנים להציע אתם הצעותיכם!

 

הוסף הודעה לפורום( עמ' 14)

הוסף הודעה לפורום !

שם:

נושא:

 

טקסט:

 

E-Mail:

 

שלח הודעה


 

8. קישור לאתרים מומלצים

האקדמיה ללשון העברית: באתר תוכלו למצוא מידע על פרסומים והחלטות חדשות שהתקבלו בתחום הלשון העברית. כמו כן תוכלו לבקר בחדרו המהודר של אליעזר בן-יהודה.

http://sites.huji.ac.il/ivrit/ivrit.html

 

המרכז לחקר תולדות הלשון העברית על שם אליעזר בן-יהודה: באתר תוכלו למצוא סקירה על תחיית השפה העברית ותולדות חייו של אליעזר בן-יהודה. כמו כן תוכלו לעיין בעיתון ה"צבי".

http://www.hum.huji.ac.il/benyehuda/


 

9. המלצת האתר

 

הספר: "הבכור לבית אב"י" ,מאת דבורה עומר (הוצאת עם עובד).

הספר מגולל את סיפור חייו של הילד העברי הראשון, הלא הוא בן-ציון , בנו הבכור של אליעזר בן-יהודה
(שבבגרותו שינה את שמו 'לאיתמר בן-אב"י').

 

לפניכם ההקדמה כפי שהיא מופיעה בספר:

נספח

לנספח מצורפים :

פתרון התשבץ.

עמודי השער של האתרים המומלצים.


חזרה לדף הבית