המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו
ע"ש סטפן רוט באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם הליגה נגד השמצה והקונגרס היהודי
העולמי
הודעה לעיתונות
בשנת 2003 חלה
עלייה במספרם ובחומרתם של מעשי האלימות כלפי יהודים, והחמרה באווירה האנטי-יהודית
ובייחוד בשימוש בביטויים אנטישמים כחלק מהמערכה נגד ישראל והציונות . המכון מציג
את הנתונים המצביעים על מגמה זו, ומגיב על הדו''חות שהתפרסמו ב-2003 ובראשית 2004
על ידי גופים אירופיים.
צוות המכון מנה
360 אירועים חמורים ברחבי העולם, מהם 30 פיגועים (כמו ירי, דקירות, פיצוצים
והצתות) ו-330 אירועי אלימות חמורים (כלומר, התקפות פיזיות ללא שימוש בנשק
וונדליזם כלפי מוסדות ורכוש יהודי). זוהי עלייה משמעותית לעומת שנת 2002, בה נרשמו
311 אירועים חמורים. חמש המדינות, שבהן שיעור האירועים האנטישמיים הוא הגבוה
ביותר, הן צרפת, בריטניה, רוסיה, גרמניה וקנדה. בולטת במיוחד העלייה באלימות
הפיזית כנגד יהודים ברחובות הערים ובמוסדות לימוד. בניגוד למסקנות הדו"ח
שפורסם לאחרונה על ידי המרכז למעקב אחרי גזענות ושנאת זרים בווינה, ניתן לקבוע,
כפי שקבע המכון לחקר האנטישמיות בברלין ב-2003, כי הרוב המכריע של אירועי האלימות
הפיזית בוצעו עלי ידי צעירים מוסלמים המתגוררים באירופה, וכי יש זיקה בין פעילותם
לבין תעמולה וביטויים של שמאל רדיקלי בעיקר. יחד עם זאת, ממשיך הימין הקיצוני
לפגוע במוסדות ובאתרים יהודיים, בעיקר לחלל בתי קברות ואנדרטאות לזכר קורבנות
השואה.
אירועי טרור
חמורים נגד יהודים שמאחוריהם עומד ארגון אל-קאעדה וקבוצות הקשורות בו התרחשו השנה
בתורכיה ובמרוקו. בגרמניה סוכל ניסיון של ניאו-נאצים להוציא אל הפועל פיגוע נגד
הקהילה היהודית במינכן, ועתה נבדק ניסיון לפגוע במוזיאון השואה בבודפשט. גם בארצות
נוספות בהם לא אירעו מספר רב של אירועים אנטישמיים אלימים כמו יוון, איטליה, ספרד,
ארצות השפלה והארצות הסקנדינביות נמשך ואף גבר השימוש בביטויי שטנה אנטישמיים.
בצרפת הייתה, לפי נתוני השירות
להגנת הקהילה היהודית (SPCJ), ירידה קלה מ-517 ביטויי אנטישמיות מכל הסוגים
בשנת 2002 ל-503 ביטויים בשנת 2003. כמו כן נרשמה ירידה במספר ההצתות של בתי כנסת
ומוסדות יהודיים אחרים, 9 בשנת 2003 לעומת 29 בשנת 2002, וייתכן שירידה זו מצביעה
על מתן הגנה טובה יותר למוסדות היהודיים מצד הממשלה הצרפתית. עם זאת, גדל מספרם
הכולל של אירועי האלימות ל-233 בשנת 2003 (בהשוואה ל-185 אירועים בשנת 2002), מהם
100 אירועים של פגיעה פיזית (לעומת 75 אירועים כאלה בשנת 2002). הנתונים שלנו
מראים שבתוך אלה היו 71 אירועים חמורים. בצרפת בולטת במיוחד העלייה בפגיעות
הפיזיות בעוברי אורח ובבתי-ספר. מגמה זהה נתגלתה בבריטניה: המרכז לביטחון הקהילות רשם כ-90 אירועים של אלימות מילולית ופיזית, בעיקר כנגד סטודנטים ונרשמה עלייה
של 15 percent באירועים האלימים, מ-42 אירועים בשנת 2002 ל-54 אירועים בשנת 2003
(50 אירועים לפי הנתונים שבידינו). מקרים רבים של חילול בתי כנסת – לא פחות מ-104
(כולל הצתות) בשלוש השנים האחרונות, נרשמו גם כן.
התפתחות מדאיגה הייתה בקנדה:
מספר האירועים האנטישמיים מכל הסוגים הוכפל משנת 2001 לשנת 2003; חמישית מאירועי
2003, למעלה מ-100 אירועים, היו אירועים של אלימות מילולית ופיזית כנגד פרטים,
בעיקר סטודנטים ותלמידים בבתי-ספר, ו-26 מקרים נרשמו כאירועים אלימים. שנת 2003
הייתה השנה הגרועה ביותר ב-20 השנים האחרונות. בארצות-הברית מספר האירועים
האנטישמיים על סוגיהם השונים נותר כשהייה ב-7 השנים האחרונות (1500-1600 אירועים
בשנה). בשנת 2003 היו 5 אירועים חמורים, והטרדה נרשמה ב-60 percent מכלל האירועים. הייתה ירידה
מעודדת של 36 percent באירועים בקמפוסים, אולי בשל תגובה תקיפה יותר מצד
הממונים בקמפוסים ומצד סטודנטים יהודיים.
העלייה במספר האירועים האלימים
בגרמניה מ-19 אירועים בשנת 2002 ל-34 אירועים בשנת 2003 מפתיעה, שכן בגרמניה, בשל
עברה, קיימת מערכת של פיקוח ואכיפה חזקה יותר מאשר במדינות אירופה האחרות. יחד עם
זאת, יש לקחת בחשבון, כי העלייה הייתה בחילול בתי קברות ולא בפגיעה בבני אדם.
ברוסיה המצב נותר במידה רבה כפי שהיה, ואנחנו נתקלנו בקשיים דומים בהבחנה בין
פשעים לבין אירועים אנטישמיים אלימים – 37 מקרים בשנת 2003.
חוקרי המכון מצביעים על זיקה בין
התעמולה האנטי ישראלית הקיצונית הכוללת ביטויי אנטישמיות בעיקר מצד חוגי מוסלמים
קיצונים והשמאל הרדיקלי באירופה לבין אירועים אלימים נגד יהודים ומוסדות יהודיים.
בהקשר זה ניתן לומר כי המזרח
התיכון הדליק את הגפרור שהבעיר את האש, אך ליבוי האש נעשה כתוצאה מנקודות המפגש
בין האינטרסים של המוסלמים הקיצונים לבין סיעות שונות בשמאל האירופי ובימין
הקיצוני: הרגשות האנטי אמריקניים, ההתנגדות התקיפה לגלובליזציה – רגשות המופנים גם
כלפי ישראל ויהודים, השיח הפוסט-קולוניאלי והרצון לצמצם את זכר השואה, לנצלה ובעיקר
לסלף את משמעותה ההיסטורית. נקודות המפגש האלה הן המהוות את הרקע להתלקחות
הנוכחית.
המכון מעמיד לרשות החוקרים
והמתעניינים מאגר מידע ממוחשב; קובץ מעודכן של חקיקה נגד גזענות, שנאת זרים
ואנטישמיות מ-190 הארצות החברות באו"ם; הגדרות לשאלה מתי אנטי-ציונות
ואנטי-ישראליות מלוות בביטויים אנטישמיים; וידע של מומחים לאזורי העולם השונים.
